מהו חודש אדר העיקרי אדר ב' או א' לעניין בר מצווה, אזכרות ועוד?

שנה מעוברת והלכותיה הקדמה עיבור השנה מתקיים שבע פעמים בכל מחזור של תשע עשרה שנה (בשנים ג, ו, ח, יא, יד, יז, יט) ולמה מעברים את השנה? מטרת העיבור על מנת לקיים "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" כדי שחג הפסח יחול באביב, כיוון שלוח השנה מסודר לפי שנת הלבנה, ושנת הלבנה קטנה באחד עשר יום משנת החמה. ועל מנת להתאים את הלוח גם לשנת החמה מעברים כל מספר שנים את השנה. ומדוע דווקא חודש אדר, ולא חודש אחר בחודשי השנה? ניתן לכך שני הסברים: רש"י הסביר: "שמור את חודש האביב" - חודש הסמוך לאביב עבר, שיבוא אביב בזמנו. ואילו התוספות הסבירו: מעברים דווקא חודש אדר על מנת שחודש אדר יהיה חודש השנים עשר ככתוב במגילת אסתר "לחודש שנים עשר הוא חודש אדר" ואם נעבר כל חודש אחר אדר יהיה החודש השלוש עשרה. א. נחלקו התנאים מהו חודש אדר העיקרי, האם אדר שני ואדר ראשון הוא התוספת, או אדר ראשון הוא העיקר, ואדר שני התוספת. הפוסקים נחלקו ורובם פוסקים שאדר שני הוא העיקר כדעת רבי מאיר המובאת במסכת נדרים. אך למעשה יש יוצאי דופן. ב. בר מצווה – כאשר ילד נולד באדר בשנה פשוטה כפי שהיה בשנת תשס"ו, יעשה בר מצווה השנה באדר שני. ג. נולד באדר א' – ובשנת בר המצווה יש גם אדר א', יקיים את בר המצווה באדר א'. כך פסקו כל הפוסקים למעט המגן אברהם שלדעתו מצטרף למניין רק באדר ב', מפני שלדעתו סופרים שנים ובאדר ב' עברה שנה מהיותו בן שתים עשרה. ואילו יתר הפוסקים אומרים תאריך הלידה באדר א', וכך הצטרפותו למניין בתאריך זה. ד. יום פטירה (יארצייט) – ביום פטירת הורים נהגו להתענות והצטרפו מנהגים נוספים של הדלקת נר, עליה לבית העלמין, אמירת קדיש ועוד. לדעת השולחן ערוך נוהגים כל זאת באדר שני, ואילו הרמ"א כתב לנהוג באדר ראשון. (ולדעתו יש מחמירים להתענות בשניהם) ה. ז' באדר – יום פטירת משה רבנו, שבו נוהגים סדר לימוד והחברה קדישא מתענים ביום זה ובסיומו מקיימים סעודת מצווה ברוב עם. בחו"ל נהגו האשכנזים באדר ראשון (משנה ברורה), בארץ ישראל נוהגים כולם לקיים את מנהגי היום באדר שני. ו. נדרים,– כאשר אדם נדר שנה לעשות דבר מסוים והשנה היא מעוברת ינהג המנהג שלוש עשרה חודשים. ז. הלוואות – כאשר התחייב להחזיר הלוואה בחודש אדר יחזיר אותה בחודש אדר א'. ח. סעודת הודיה על נס בחודש אדר – פסק המשנה ברורה – "ומי שנעשה לו נס באדר, ונדר לעשות פורים כשיבוא שנת העיבור צריך לעשות הפורים באדר שני אם לא שנעשה לו הנס בשנת העיבור באדר ראשון"