ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
שאל את הרב הלכה האם מברכים במקרים שונים

ברכה על גלידה בתוך הסעודה

שאלה
האם יש לברך על גלידות וארטיקים שאוכלים בתוך הסעודה? ובאיזה שיעור יש לברך בורא נפשות כשאר אוכלים אותם מחוץ לסעודה בנפרד?
תשובה
שלום וברכה. נקדים שכל דבר שבא רק לקינוח ולא להשביע, אינו נפטר בברכת הפת. ולפ"ז יש לברך על הפירות שמביאים בסוף הסעודה לקינוח, וה"ה שוקלדים וממתקים שמביאים לקינוח. לגבי גלידה: בפשטות ע"פ האמור נראה שיש לברך על גלידה כיון שבאה לקינוח בסוף הסעודה. אלא שנחלקו הפוס' אם צריך לברך על גלידה בסוף הסעודה מחמת שמדובר על משקה קפוא, שהרי להלכה אין לברך שהכל על משקה בתוך הסעודה. לכן יש שכתבו שאין לברך שהכל מחמת הספק. אולם למעשה דעת פוס' רבים שיש לברך שהכל, וכמדומני שכן המנהג הרווח. עם זאת טוב ונכון להחמיר בגלידה, ולפטור אותה עם ברכה אחרת, או לאוכלה מחוץ לסעודה [עי' בהרחבות]. ולגבי ברכה אחרונה על ארטיק וגלידה, נחלקו הפוסקים: א). יש סוברים שיש לברך בורא נפשות אם אכל כזית (27 סמ"ק) בכדי אכילת פרס. ב). יש הסוברים שרק אם אכל גלידה או ארטיק בשיעור זמן של שתיית רביעית (86 סמ"ק) יש לברך בורא נפשות. ג). יש מחלקים בין גלידה לקרחון, שגלידה דינה כשיטה א. וקרחון דינה כשיטה ב. למעשה - חלק מפוסקי אשכנז נקטו כשיטה א. אולם כיון שדעת פוס' רבים אשכנזים וספרדים כשיטה ב', ממילא אין לברך ברכה אחרונה עליהם, כיון ששוהה זמן רב יותר משיעור שתיית רביעית בבת אחת (מס' שניות), וכן יש לנהוג כדי להוציא עצמו מספק ברכות. ולכתחילה טוב לפטור עצמו בברכת נפשות ממאכל אחר. מקורות והרחבות: עי' שו"ע קע"ז, א'. ומ"ב סק"ד שכל דבר שבא לקינוח כגון פירות וכד' שמביאים בסוף הסעודה יש לברך עליהם, כיון שברכת הפת לא פטרה אותם. ולגבי אכילת גלידה וארטיקים נחלקו הפוס'. דעת הגרשז"א והגריש"א ועוד פוס' (הוב"ד בס' וזאת הברכה פ"ח, הערה 12), שדינם כדין פירות שבאים בסוף הסעודה לקינוח ויש לברך עליהם שהכל. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי חלק א (סימן רה, בחידושי השלחן ערוך אורח חיים סימן קעד) שיש לברך על הגלידה קודם ברכת המזון, וטועים אלה שאינן מברכים, ומדבריו עולה שדין גלידה כדין אוכלים, וכ"כ בשו"ת בצל החכמה חלק ג (סימן קטו), וכ"כ בשו"ת כוכבי יצחק חלק ב (סימן א אות י, ושם ריש סימן יב) שדוקא בימיהם לא נחשב השלג לאוכלים, מה שאין כן בזמן הזה הגלידות דינם כאוכלים. אולם מאידך כיון שיש הסוברים שיש לגלידה דין של משקים, יש פוס' שכתבו שיש לחוש לספק ברכות ואין לברך על גלידה וארטיק בתוך הסעודה. וז"ל הילקו"י (נט"י וברכות, הערות סי' קע"ז, י'): "והנה בתוספתא (פרק ב דטהרות), הובאה בגמרא נדה (יז א) אמרו, השלג, חשב עליו לאוכלין בטלה דעתו, למשקין מטמא טומאת משקין. וכ"פ הרמב"ם (פרק א מהלכות טומאת אוכלין הלכה כב), ומאחר ולשלג תורת משקה, אם כן גם לגבי גלידה יש לחושבה כמשקה, ולכן גם לגבי ברכה אחרונה, אין לברך על הגלידה ברכת בורא נפשות רבות, מאחר ולא שתה רביעית בבת אחת, דכיון שדין משקה עליו לא שייך לחשוב שיעור זה בכזית. וכמו שכתבו האחרונים שאין אנו מברכים נפשות אחר שתיית התה או הקפה, מאחר ושוהים בשתייתם יותר משיעור רביעית בבת אחת. וכמו שכתבו כן ביד אהרן (סימן ר"ד בהגהות הטור אות יב), ובברכי יוסף (שם אות ה), ובבן איש חי (פרשת מסעי הלכה ט), ע"ש. וכבר האריך בזה בשו"ת יביע אומר חלק ה' סימן יח, ושכן כתב בספר מעשה רוקח (פרק כ מהלכות שביתת עשור), וכן העלה בשו"ת באר משה שהגלידה דינה כמשקים. ע"ש. ואם כן גם לענין אכילת הגלידה בתוך הסעודה, אין לברך עליה מאחר ויש לה דין כמשקה.. מכל מקום ספק ברכות להקל. ולא מהני ספק ספקא בברכות. וכן פסק בשו"ת קנין תורה בהלכה חלק ד (סימן יט) שאין לברך על הגלידה בתוך הסעודה, דספק ברכות להקל. ושלא כמו שראה מאיזה חכמים שבירכו עליה שהכל, שהרי זה דומה לקפה ותה שאין לברך עליהן בסוף הסעודה, שאף יין לא היה צריך לברך עליו בורא פרי הגפן בסעודה, אלא מפני שהוא חשוב שקובע ברכה לעצמו, מה שאין כן גלידה שאין בה חשיבות כזאת, לכן אין לברך עליה. ומי שרוצה להחמיר יאכל ממנה בתחלה וסוף עם פת. עכת"ד. ועיין עוד מה שכתב בחלק ב (סימן קח אות א). ועי"ש שמביא בשם אביו הגרע"י זצ"ל שאמר לו שאין לחלק בין גלידה שעשויה מחלב לבין גלידה קפואה ממשקה מתוק. אולם באורל"צ כתב לחלק (פי"ב, י"ב) כתב לחלק בין ארטיק שעשוי ממשקה מתוק קפוא שדינה כמשקין ואין לברך עליה, לבין גלידה שעשויה מביצים אבקות סוכר וכד' שהיא יותר סמיכה, וצריך לברך עליה שדינה כאוכל. ולגבי ברכה אחרונה על ארטיק וגלידה, יש הסוברים שדינם כאוכל, וממילא יש לברך ברכה אחרונה אם אכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס, ובשו"ת אורל"צ (שם), וכן בשו"ת בצל החכמה (ח"ג, קי"ד, וקט"ו. וח"ו, ס"ד) כתבו שיש לחלק ביניהם שקרחון דינו כמשקה, וגלידה דינה כאוכל. אולם ביבי"א (ח"ח, כ"ה) ובילקו"י (ר"ז, ה') הסיקו שגלידה וקרחונים דינם כמשקה, וממילא אין לברך עליהם ברכה אחרונה, כיון שא"א לאוכלם תוך זמן של שתיית רביעית, יעו"ש. וכ"כ בהל"ב ר"י, י"ד, ובס' וזאת הברכה עמ' 373. אולם בפסק"ת (ר"י הערה 27) כתב שכיון שפוסקים רבים סוברים שגם בשתיה ממש אפשר לשער שיעור כדי אכילת פרס, אם כן כל שכן בגלידה וכד' וניתן לסמוך על כך בצירוף פוס' רסים הסבורים שדינם כאכילה, ועכ"פ אם אכל רביעית (86 סמ"ק) בכדי שיעור אכילת פרס (4 דק'), יש לברך ברכה אחרונה. בברכה רבה,
עוד בנושא האם מברכים במקרים שונים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il