שלום הרב ראיתי באחד השו"ת שאמרת שלא חייב בכיבוד אשת האב, אבל לכאורה זה סותר את הגמרא, את שו"ע, את רמבם, ואת כל הפירושים האחרים שראיתי על זה. אשמח להבין את הנקודה הזאת: כתובות , קג', א': ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך נכנסו בניו אצלו אמר להם היזהרו בכבוד אמכם נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה יוסף שמעון חפני אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי: הזהרו בכבוד אמכם: דאורייתא היא דכתיב (שמות כ, יא) כבד את אביך ואת אמך אשת אב הואי אשת אב נמי דאורייתא היא דתניא כבד את אביך ואת אמך את אביך זו אשת אביך ואת אמך זו בעל אמך ו"ו יתירה לרבות את אחיך הגדול הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא. יורה דעה רמ: חייב אדם לכבד אשת אביו אף ע"פ שאינה אמו כל זמן שאביו קיים וחייב לכבד בעל אמו כל זמן שאמו קיימת אבל לאחר מיתה אינו חייב בכבודם, ומכל מקום דבר הגון לכבדם אף אחרי מיתה. משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ו': חייב אדם לכבד אשת אביו אף על פי שהיא אינה אימו כל זמן שאביו קיים שזה בכלל כבוד אביו. וכן מכבד בעל אימו כל זמן שאימו קיימת. ולאחר מיתתה אינו חייב. י

שלום וברכה, אין זה סותר כלל. המקורות שהבאת אלו המקורות לחיוב כיבוד אשת האב שלרוב הפוסקים זהו חיוב דרבנן וחיובו משום כבוד האב. חלק ממצוות כיבוד אב זה לכבד את אשתו. והרמב"ם שהבאת כותב זאת מפורש: "שזהו בכלל כבוד אביו..." והוא מה שכתבתי "אין מוטלת עליך מצוות כיבוד הורים כלפיה. אמנם כיוון שהיא אשת אביך , חלק ממצוות כיבוד אב היא התנהגות של כבוד כלפיה, שכאשר אתה מכבד אותה אתה מכבד כך את אביך..." בשאלה ההיא השואל התלבט אם לקרוא לה אמא או לא. וכיוון שחייב בכבוד אימו מדאור', ובכבוד אשת אביו חייב מדרבנן משום כבוד אביו, נראה שלקרוא לה אמא אינו מחוייב, כיוון שזה יכול לבוא על חשבון כבוד אימו. כל טוב.