ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה מיני מאפה

ברכה על ג’חנון ומלאווח

כולל הלכה בית אלג אדר ב' תשע"ט
152
שאלה
שלום וברכה! בב"י (קסח) כותב כך: "הילכך על כרחך לומר דלאו במידי דמיקרי לחם תליא מילתא אלא לא קבעו חכמים לברך המוציא ושלש ברכות אפילו בכזית אלא בלחם שדרך בני אדם לקבוע עליו דהיינו עיסה שנילושה במים לבד בלי שום תערובת אבל כל שיש בה שום תערובת ממי פירות או מתבלין כיון שאין דרך בני אדם לקבוע סעודתן עליו לא חייבוהו לברך המוציא ושלש ברכות". לכאורה עיקר חילוקו הוא האם דרך בני אדם לקבוע עליו סעודה או לא. שאלתי היא האם משום כך בג'חנון, מלאווח, בורקס גדול (כמו שמוגש באירועים) הם ייחשבו כלחם לכל דבר וממילא ברכתם תמיד תהיה המוציא, שהרי אנשים כן אוכלים אותם לארוחת ערב, וזו אפילו מנה שמוגשת בפני עצמה באירועים. [כהמשך לנ"ל, ביחס ללחמניות 'מתוקות' כן ראיתי דעות שיש לברך המוציא תמיד. מדוע לשיטתם יש ליצור הבחנה בין המאכלים, שהרי על כולם קובעים סעודה]
תשובה
אכן, פשטות דברי הב"י שכל מאכל שרגילים לקבוע עליו סעודה ברכתו המוציא אפילו כאשר אוכלים ממנו מעט. זו הסיבה שפוסקים רבים ערערו על "לחמניות מזונות" שכנראה ברכתן המוציא. זו הסיבה שלדעת הגרש"ז אויערבאך יש לברך המוציא על פיצה, כי בארצנו רגילים לקבוע עליה סעודה. לכאורה לשיטתם הוא הדין לגבי שאר המאפים המתוקים הג ד ו ל י ם (אך בורקסים וג'חנון קטנים ברכתם מזונות לדברי הכל, כי לא אוכלים אותם לשביעה). אך יש להעיר שלדעת שו"ת אור לציון והרב אליהו זצ"ל, כיוון שבזמן הגמרא לא היו רגילים לקבוע סעודה על מאפים מתוקים, גם בימינו אין לברך עליהם המוציא אף אם התרגלו לקבוע עליהם. לכן לשיטתם חלה מתוקה ברכתה מזונות, והוא הדין לכל המאפים שהזכרת. בברכה, הרב עודד מילר
עוד בנושא מיני מאפה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il