האם מותר לבקש מנכרי (נוצרי) להתפלל עבור יהודי חולה? האם יש בעיה בכך שאולי אתה אומר לו לעבוד עבודה זרה?

הנצרות נחשבת עבודה זרה (הרמב"ם בפירוש המשניות ע"ז פרק א' משנה ג'. ובמשנה תורה הלכות ע"ז פ"ט ה"ד, והלכות מאכ"א פי"א ה"ז במהדורות הנקיות משיבושי הצנזורה) במיוחד לעם ישראל המוזהרים אף על השיתוף (ראה תוספות סנהדרין סג: ד"ה אסור), ולכן אין לבקש מנכרי להתפלל כדי שזה לא יתפרש חלילה כהסכמה לעבודה זרה שלהם. בשו"ת משנה הלכות (חי"ג סימן ח), מבאר בטוב טעם ודעת, שאין תפילת עכו"ם ועבד נשמעת ע"ש. בתוך דבריו הוא מביא את דברי המדרש בדברים רבה (פרשה ב אות י): אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע כשיהיו אומות העולם באים להתפלל לפניך אל תענה אותן, שאין באין אצלך בלב שלם, אלא הולכין אצל עבודת כוכבים שלהן ואינה עונה אותן, והן רואין צרתן צרה, ובאין להן אצלך, אף אתה לא תענה אותן שנ' (שם יח, מב) "ישועו ואין מושיע על ה' ולא ענם", מהו ישועו, ישועו לעבודת כוכבים שלהן, ולכשיבואו אצלך על ה' ולא ענם, אבל כשישראל קוראין אצלך מיד שמע תפלתנו שנאמר (שם ד, ב) "בקראי ענני אלהי צדקי", אמר לו הקב"ה מה אמרת בקראי ענני, חייך עד שלא תקראני אני אענה אתכם שנאמר (ישעיה סה, כד): "טרם יקראו ואני אענה", שאין לי אומה אחרת אלא אתם, מנין, ממה שקרינן בענין "כי מי גוי גדול". ועוד הביא מספר האשכול הלכות גרים (סימן מ) וז"ל, כל הגוים הבאים בישראל נימולים בטובתם ורצונם, ואף על פי כן אין מאמינים בהם עד ז' דורות, והעבדים נימולים שלא ברצון אין בהם אמונה כלל, וכן כל עבדים שמל אברהם אבינו לא נתקיים זרעם בישראל, ולא מלן אלא בשביל הטהרה שלא יטמאו מאכל ומשתה, שכל האוכל עם ערל כאילו אוכל בשר שקץ, והרוחץ עמו כאילו רוחץ עם נבלה, בחייהם נקראו מתים ובמותם נבלת בהמה, ואין תפלתם נכנסה לשמים שנאמר לא המתים יהללו ע"כ.