ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ברכת "מעין שבע" ו"שלום עליכם" בפסח שחל בשבת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט ניסן תשע"ט

ברכת "מעין שבע" ו"שלום עליכם" בפסח שחל בשבת


הרב נועם דביר מייזלס

שאלה:
שלום וברכה לכבוד הרב. רצינו לשאול האם זה נכון שבפסח שחל בשבת מנהג ירושלים שיש לומר ברכת מעין שבע? ומה מנהג אשכנז לגבי אמירת שלום עליכם בליל הסדר שחל בשבת?

תשובה:
שלום וברכה.
תשובה זו אינה מהווה תחליף להוראת הרב מרא דאתרא בכל אתר ואתר. עם זאת נציג את עיקרי המנהגים בנידון השאלה.
א. לגבי אמירת מעין שבע בתפילה: מנהג בני אשכנז וחלק מבני ספרד - שלא לומר מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, וכן כתב הגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל בלוח ארץ ישראל (במנהגי אשכנז הנהוגים בא"י). מאידך מנהג המקובלים וחלק מהספרדים - לומר מעין שבע כמו שהנהיג הרש"ש בישיבת "בית אל", וכתב בסידור קול אליהו, שכן מנהג ירושלים.
ב. יש מבני אשכנז הנוהגים לומר שלום עליכם בכל יו"ט כולל פסח, יש הנוהגים לא לאומרו כלל ביו"ט, ויש שרק בפסח לא נוהגים לאומרו. וגם בני ספרד יש שאומרים אותו ויש שלא אומרים. ולכן המסופק יברר מה מנהג אבותיו (וראה בהרחבות).


הרחבות:
א. מבואר בגמ' בשבת (כד:) שאמירת ברכת מעין שבע, שאומרים אותה כל שבת לאחר תפילת ליל שבת "מגן אבות וכו'", נתקנה מפני הסכנה. ופירש רש"י (שם) שבתי הכנסת שלהם היו מרוחקים מהיישוב, לכן בימות החול לא היו מתפללים ערבית בביכנ"ס אלא בבית "אבל לילי שבת באין בביכנ"ס וחשו שיש שאין ממהרין לבוא ושוהין לאחר תפילה, לכך האריכו תפלת הציבור", כלומר האריכו את תפילת הציבור ע"י ברכת מעין שבע. ונחלקו הראשונים האם יש לאומר בפסח שחל בשבת. דעת ראשונים רבים, שכיון שלילו של פסח הכולל את ליל הסדר הוא "לילה המשומר ובא מן המזיקים" כמבואר בגמ' (ר"ה יא:) לכן אין לומר אותה "דהא מפני המזיקין תקונהו תחילה, ולילה זה משומר ובא מן המזיקין" (לשון הריטב"א בשם התוס' וכ"כ המאירי, הטור בשם בעל העיטור והר"ן, ועוד ראשונים). אולם האבודרהם (תפילות פסח) כתב: "ומיהו נהגו לאומרו", וכ"כ שבולי הלקט מטעם "לא פלוג" בין שבת זו לשאר שבתות. אך מרן הב"י כתב בסיום דבריו: "אבל עכשיו פשט המנהג שלא לאמרו", וכ"פ בשו"ע (תפ"ז, א').
בנוסף לדברי האבודרהם, כתב הרש"ש (בנהר שלום לב:) "יום טוב דפסח שחל להיות בשבת צריך לומר ברכת מעין שבע כשאר יו"ט שחל להיות בשבת אע"פ שנראה שאין לה מקום מכל מקום צריך לאומרה גם בליל פסח שחל להיות בשבת". וביאר טעמו בספר דברי שלום (הרב עפגי'ן סימן תפ"ז) שברכת מעין שבע היא חובה כמו חזרת הש"ץ, ומה שאמרו חז"ל שתקנוה מפני המאחרים, אין זה הטעם היחיד, וכך היתה דרכם של חז"ל להלביש את סודות ההלכה או המנהג או התקנה שתיקנו בלבוש של טעם הקרוב לסברת השכל של המוני העם כי לא כל מוחא סביל לידע את סוד הדבר. והוסיף לחזק את דברי הרש"ש על דרך הנגלה והנסתר והוסיף שכן כתבו עוד ראשונים ואחרונים, ביניהם; רש"י בסידורו (סי' תל"ד), שבולי הלקט (הלכות פסח רי"ט), תניא הקדמון (סימן מ"ט), אורחות חיים (תפלת ערב שבת סי' י"א), רמ"ע מפאנו (אלפסי זוטא), הגר"ח פלאג'י (לב חיים ח"ב, צ"ה), רב פעלים (ח"ג, כ"ג), כה"ח (תפ"ז ס"ק כ"ב). וראה עוד בספר דברי שלום (שם) שכתב להוסיף לרשימת פוסקים זו את דעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שסתמו דבריהם ולא חילקו בין אמירת ברכה מעין ז' בפסח לבין שאר הימים, וסיים שם "ותמצא על נכון שכל המברך ברכה זו בליל פסח שחל להיות בשבת אין כל חששא לברכה לבטלה ואדרבא ע"פ הסוד כל הנמנע מלאומרה מגרעות נתן וחסר הוא מתיקון הפרצופים העליונים והוא מעוות שלא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות ודי בזה לידע דברי אמת ושלום".
לא ניתן להתעלם ממה שכתב הראשל"צ בשו"ת יבי"א (ח"ב או"ח, כ"ה), שהביא בארוכה שיטות ראשונים ואחרונים שסוברים שאין לומר ברכת מעין שבע בפסח שחל בשבת, ושכן פסק מרן השו"ע. וכך סיים דבריו: "שאין לזוז מדברי הפוסקים ומרן ז"ל שכתבו שאין לומר ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. ובפרט בא"י וגלילותיה שנהגו שלא לאמרה. ודלא כאיזה חכמים שרוצים להנהיג לאמרה, שמכניסים עצמם בחשש איסור ברכה לבטלה. (ולפע"ד אין לענות אמן אחר ש"צ האומרה. ועמש"כ בס' יביע אומר ח"א (ס"ס כט). ע"ש.) וכלל גדול בידינו ספק ברכות להקל, ושב ואל תעשה עדיף. וכ"ש במקום שרוב ככל הפוסקים מסכימים כן, וכן פסק מרן שקבלנו הוראותיו. וכל המשנה ידו על התחתונה. ומה גם שי"א שכן ד' האר"י. ובלא"ה העיקר דאמרינן ספק ברכות להקל נגד האר"י ז"ל. והשי"ת יעב"א". וכן כתב בלוח א"י של הגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל למנהג בני אשכנז. ובספר דרכי חיים ושלום (תקפ"ג) כתב שהברכ"י (בשיו"ב סי' תרמ"ב) כתב בשם האריז"ל שאין לאומרה.

ב. בספר המנהגים מטה אפרים (תקפ"ג, א') כתב לומר שלום עליכם ביו"ט שחל בשבת. ובאלף המגן (שם סק"א) כתב שהמנהג שלא לאומרו ביו"ט. וראה בפסק"ת (תע"ג הארה 9) שכתב שמנהג זקנו האדמו"ר מביאלא שלא לומר שלום עליהם וזמירות האריז"ל לא בשבת שחל בו יו"ט ולא בשבת חוה"מ ולא בשבת שאחר יו"ט. ומנהג ויזניץ לומר שלום עליכם גם בעליל פסח שחל בשבת (ויגד משה י"ג, ב'), וכן כתב בלוח לארץ ישראל שיש לומר שלום עליכם בפסח שחל בשבת, וכן מובא לאומרו בסידור בית אהרן מנהגי קרלין, ובספר המנהגים (חב"ד עמ' 28). וראה בשו"ת רב פעלים (ח"א סוד ישרים י"ג) שמנהג בית אבותיו של אין לומר בפסח שחל בשבת שלום עליכם, אשת חיל ואזמר בשבחין אלא רק אתקינו סעודתא, כי צריך לקדש מיד ולהתחיל בעריכת הסדר. והביא שם את דעת המקובל רבי אליהו מני זצ"ל שניתן לומר מזמורים אלו. ועיין בשו"ת מבשרת ציון (ח"א ל"ג) שהביא מעשה רב מאביו, שנהג לומר מזמורים אלו אלא אם כן היה חשש שהילדים ירדמו, וטעמו משום שהאריז"ל לא אמר שלא לאומרם. ולכן למעשה נראה שכל המסופק איך לנהוג, ינהג בזה כמנהג בית אבותיו. יש להמנע ממריבות על כך וללבן יחדיו הרב והגבאים את הנושא כדי למנוע חלילה מחלוקת, ובכך ירבה השלום בכל אתר ואתר.


בברכה נאמנה,


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il