שלום וברכה, נכתב בהגדה: תניא: אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן, שנאמר: "על מצות ומרֹרים יאכלֻהו" (במדבר ט, יא). והרי מדובר שם על פסח שני, ואנחנו בפסח ראשון? מדוע ציטט הלל את האמור בפסח השני דווקא? ובספר שמות יב ח, נאמר: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ", אם כן מדוע לא ציטט הלל דווקא את האמור בספר שמות? ומה ההבדל בין "מַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" לבין "על מצות ומרֹרים יאכלֻהו"? (מה משנה מיקום המילה "על" בשני הפסוקים?) ישר כח ותזכו למצוות.

שלום וברכה! הפסוק הזה אכן מופיע בפרשיית פסח שני, אך באופן כללי (מלבד פרטים מסויימים) יש השוואה בין פסח ראשון לשני, שנלמדת מן הפסוק שנאמר לגבי פסח שני (במדבר ט', יב): "ככל חוקת הפסח יעשו אותו" (עיין פסחים צ"ה א). מה ההבדל בין הפסוקים, ומדוע הלל למד את הדין מן הפסוק שבפרשיית פסח שני ולא מפרשיית פסח ראשון? כמה מן המפרשים מסבירים, שכיוון שבפרשיית פסח ראשון נאמר "צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו", אי אפשר ללמוד מכאן כריכה של הפסח והמצה והמרור יחד. בפסוק הזה משמע שקרבן הפסח והמצה נאכלים כל אחד בפני עצמו, "צלי אש ומצות", ורק המרור הוא נספח אליהם, "על מרורים". בעוד שבפסוק שהביא הלל, "על מצות ומרורים יאכלוהו", משמע שקרבן הפסח נאכל יחד עם המצה והמרור. יש מן המפרשים שאף פירשו, שבעניין זה תלויה מחלוקת הלל וחכמים (שכן הדין של הלל שנוי במחלוקת, ולדעת חכמים אין צורך לכרוך את כולם יחד). הלל לומד מן הפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" שיש לאכול את הפסח עם המצה והמרור, ואילו חכמים לומדים מן הפסוק "צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו" שהפסח והמצה נאכלים בנפרד (עיין בגמרא פסחים קט"ו א, רשב"ם שם ד"ה "יאכלוהו", והגהות מהר"ב רנשבורג המודפסות על הדף). כיצד מיישב הלל את הסתירה לכאורה בין הפסוקים? כמה מפרשים מסבירים, שלדעת הלל הפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" מלמד את הדין בפועל, שכאשר האדם מקריב קרבן פסח יש לאכול אותו עם המצה והמרור יחד. הפסוק "צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו" מנוסח כך משום שבאופן עקרוני המצה אינה רק נספחת לקרבן הפסח אלא יש לה מעמד גם בפני עצמה. ההשלכה של עניין זה היא שגם כאשר אין אוכלים את הפסח עדיין יש מצוה לאכול מצה. בעוד שהמרור הוא רק נספח לקרבן הפסח, וכאשר אין מקריבים קרבן פסח המרור הוא מדרבנן ולא חיוב מן התורה. (עיין בגמרא שם. ועיין מפרשים העוסקים בשאלה זו: פני שלמה, פסחים קט"ו א. שו"ת חתם סופר אורח חיים ק"מ. שו"ת אבני נזר, אורח חיים שפ"ג. שו"ת משיב דבר, חלק א' ל"ב.)