ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
אל תפספסו! סופ"ש הכנה לימים הנוראים מבית אתר ישיבה
שאל את הרב הלכה בשר וחלב

המתנה בין בשר לחלב וההיפך

שאלה
מהו המקור להמתנה בין בשר לחלב וההפיך וכמה זמן להמתין?
תשובה
הלכות בשר וחלב המתנה בין בשר לחלב א. מובא בגמרא על חכם בשם מר עוקבא שסיפר שהוא "חומץ בן יין" ולמה? כאשר אביו היה אוכל בשר המתין מלאכול מוצרי חלב עד לאחר עשרים וארבע שעות. אבל הוא מר עוקבא כאשר היה אוכל בשר היה ממתין עד לסעודה הבאה מלאכול מוצרי חלב. לא מוזכר בגמרא את מרחק השעות אלא מסעודה לסעודה. ב. נחלקו הפוסקים מדוע להמתין בין אכילת בשר לחלב הסביר רש"י – הבשר משאיר טעם של שומן בשר בגרון ובַחֵך. הסביר הרמב"ם – הבשר נכנס לתוך השיניים. ג. למעשה אמרו הפוסקים לחשוש לשני ההסברים: לדוגמא - אם נשאר בשר בין השיניים לאחר ההמתנה צריך לנקרו ולהוציאו מפיו. דוגמא נוספת -ואם אֵם לעסה מזון לבנה כדי להאכילו צריכה להמתין כדין אכילת בשר. (יש לציין שבתקופות קדומות לא היה ידוע חשש מהעברת חיידקים) הטועם בלשונו ופלט אינו צריך להמתין כלל. ד. בזמן ההמתה לאחר אכילת בשר נחלקו הפוסקים והמנהגים למעשה לדעת הרמב"ם רש"י והשולחן ערוך – יש להמתין לאחר אכילת בשר שש שעות לפני אכילת חלב. וכתב הרמ"א וכן נכון לנהוג. דעת התוספות – להמתין שעה אחת, וההסבר בגמרא לא מדובר בהמתנה בין סעודה לסעודה אלא זמן המתנה בין לפרוק את השולחן מסעודה אחת עד לעריכת הסעודה הבאה. מנהג שלוש שעות - יש שנהגו בשעה אחת לאכול ארוחת צהריים, ובשעה ארבע אחר הצהריים נהגו לשתות תה עם חלב, ובכך יצרו את המרחק בין סעודה לסעודה שלוש שעות. ויש שנהגו להמתין שש שעות זמניות, (דהיינו מחלקים היום ל12 חלקים) ובחורף שש שעות זמניות הם ארבע שעות רגילות. (פר"ח) אבל המנהג הפשוט בהסבר הגמרא שנהגו נהגו בכל ספרד וברוב אשכנז המתנה של שש שעות. ה. במקום צורך לכתחילה יש להמתין שש שעות שלימות, אך במקום הצורך בצבא או בישיבה, ניתן להקל בחמש וחצי שעות ובמיוחד לאחר אכילת בשר עוף. ו. חולים חולים הזקוקים לחלב ומוצריו מספיק שימתינו שעה לאחר אכילת בשר, ולא ימנעו מאכילת בשר. ז. קטנים עד גיל שש (ואף מקלים בגילאים גדולים יותר) מספיק להמתין שעה אחת. ח. ברך על חלב לאחר אכילת בשר מה יעשה כאשר בטעות בירך על מאכל או משקה חלבי ולאחר הברכה נזכר שהוא עדין בשרי? כתבו הפוסקים שיטעם מפני שברכה לבטלה יש דעות שאסורה מהתורה בלאו "לא תישא את שם אלוקיך לשווא" שאיסורו חמוּר יותר מהרחקה בין בשר לחלב שהוא גדר ומנהג. ט. המתנה בין חלב לאכילת בשר בזמנים קדומים תהליך ייצור הגבינות נמשך זמן רב והגיע עד לשישה חודשים, והייתה גבינה קשה ולכן המתינו שש שעות(בן איש חי). כיום תהליך הייצור הוא מואץ והכנת גבינה צהובה לא לוקח יותר משבועיים לכן הדין שאין צורך להמתין כלל לאחר אכילת חלב, ואם ידיו נקיות ידיח את פיו ויאכל משהו ובכך מספיק להעביר את טעם הגבינה ויכול לאכול בשר מיד. וזה כאשר רוצה לאכול בשר בקר, אבל כאשר רוצה לאכול עוף לא צריך קינוח והדחת פיו. ויש שהחמירו בכך גם בעוף. י. שו"ת יחוה דעת ג, נח נאמר בזוהר (פרשת משפטים) כל האוכל מאכלי בשר וחלב בסעודה אחת, או בשעה אחת, גורם לעורר דינים בעולם. ולפי זה יש להחמיר גם בבשר עוף אחר גבינה ע"כ. בסיכום: מותר לאכול בשר אחר גבינה לאחר שינקה ידיו היטב וידיח פיו במשקים, ויקנח הפה יפה באכילת פת וכיוצא בזה. ומי שנהג להחמיר על עצמו שלא לאכול בשר אחר גבינה אלא כעבור שעה או יותר, וידע שהוא עושה כן דרך חומרא וחסידות, ימשיך במנהגו ותבוא עליו ברכה. אבל מי שנהג כן לפי שחשב שאסור מן הדין לאכול בשר אחר גבינה, יכול לבטל מנהגו בלי התרה ויאכל בשר אחר גבינה על ידי נטילת ידיים וקינוח והדחת הפה.
עוד בנושא בשר וחלב

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il