בחג שבועות נוהגים לקשט את בתי הכנסת בענפים וצמחים לכבוד התורה, מדוע לא חששו לדברי הגר"א שכתב שזה מנהג של גויים ויש בו משום בחוקותיהם לא תלכו ויש לבטלו?

שלום רב. אכן מנהג רוב הקהילות בארץ ובעולם לקשט את בתי הכנסת בענפים וצמחים ופרחים, ויש מגדולי ישראל שהקפידו מאד שלא לבטלו, ולכן אין לערער חלילה על מנהג ישראל תורה. הטעם לכך שלא חששו לקיים מנהג זה: א. יש מי שכתב שבזמן הרמ"א שהביא דין זה בהגהות השולחן ערוך, עדיין לא היה קיים חוק זה אצל אומות העולם. לכן צריך לומר שאין איסור גם לאחר מכן, כיון שהם אלו שלמדו ממנו. ב. כיוון שיש טעם נכון למנהג זה, ורק על מנהג שאין בו טעם אלא חיקוי גרידא מאומות העולם בלי תוכן נאמר איסור זה. ג. משום שאין במנהג זה חשש איסור כלשהו, שרק במציאות של יציאה מגדרי ההלכה ורוח התורה חל איסור זה. ד. הנוהגים לשטוח עשבים ולא אילנות – סוברים שחוק הגויים הוא רק על אילנות. ה. עם ישראל נוהג להעמיד אילנות רק בתוך בית כנסת ואינו דומה למנהג הגויים שעושים כן רק בחוץ. מקורות: בעל הלבוש (תצ"ד, א') דקדק מהפסוק (שמות ל"ד ב-ג): "והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא". שהיה בהר סיני עשב למרעה ולכן הזהיר הקב"ה למשה שבזמן תורה אל ירעו שם, וז"ל הלבוש: "ונוהגין לשטוח עשבים ביו"ט דשבועות בביכנ"ס ובבתים זכר לשמחת מתן תורה שהיו עשבים סביב הר סיני שנאמר גם הצאן והבקר אל ירעו וגו' שמע מינה שהיה שם מרעה". ובמדרש רבה (ויקרא כ"ג ג') כתוב "...שושנה אחת של ורד אלו ישראל ונטלה (הקב"ה) והריחה בשעה שנתן להם עשרת הדברות ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו נעשה ונשמע. אמר הקב"ה בשביל שושנה זו ינצל הפרדס, בזכות התורה וישראל ינצל העולם". וכתב על כך בבני יששכר (חודש סיון מאמר ד' אות ז'), "... הרי שלך לפניך יש ידים ורגלים למנהגן של ישראל לעטר התורה בשושנים וורדים ביום מתן תורתינו". ובברכ"י למרן החיד"א (תצ"ד ו') כתב: "יש סמך למנהג זה ממה שכתוב באגדה דהמן אמר לאחשורוש דמנהג ישראל לשטוח עשבים בעצרת". וכוונת הדברים ע"פ המבואר בתרגום השני על מגילת אסתר (פרק ג'), "...בחודש סיון הם עושים שני ימים טובים ונכנסים לבתי כנסיותיהם קוראים שמע ומתפללים וקוראים בתורתם ומתרגמים בנביאיהם ומקללים את מלכינו ומזלזלים בשרינו וקוראים אותו יום עצרת, והם עולים על גג בית אליהיהם ומפזרים (פרחי שושנים) וכפתורי תפוזים ומלקטים אותם ואומרים כשם שמתלקטים הכפתורים כן יתלקטו בניהם מבנינו והם אומרים זה הוא היום שניתנה התורה לאבותינו על הר סיני". מנהג זה כבר הובא בדברי הרמ"א (תצ"ד ג'): "ונוהגים לשטח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תוורה". יש שכתבו שדבריו מוסבים בדוקא על עשבים, כיון שאינם נכללים בחוק העמים, וכך נראה מסידור הדברים שכתב המ"ב (שם סק"י), שהביא בתחילה את המנהג לשטוח העשבים ואת הטעם לכך ע"פ הלבוש וכדלקמן. ואח"כ הביא בשם המג"א, שנוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, "זכר שבעצרת נדונו על פרות האילן", ועל זה כתב "והגר"א בטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם". וכן נראה שהבינו חלק מפוסקי זמננו (הסטייפלר באורחות רבנו ח"ב עמ' צט, והגרשז"א בשלמי מועד עמ' תנ"ט), אולם יש שהבינו שאין לחלק ודברי הגר"א לאסור גם שטיחת עשבים (שו"ת אגרו"מ ח"ד ח"ד י"א שכן דעת הגר"א וערוה"ש). ובספר הליקוטים (קפ"ז.) כתב ליישב את דברי הרמ"א: "ואף שהרמ"א בסי' תצ"ד סע' ג' כתב דנוהגין לשטוח בשבועות עשבים בפתח בית הכנסת ובבתים זכר לשמחת מתן תורה, צריך לומר שבימי הרמ"א לא היה לחוק לעכו"ם מנהג זה". כמו כן בדעת תורה לגאון המהרש"ם מברז'אן כתב: "ועיין בחיי"א שהביא מהגר"א ז"ל שפקפק בזה דאיכא משום בחוקותיהם לא תלכו, וזה כמה שנים מצאתי בת' הריב"ש (קנ"ח) במה שנהגו לצאת לבית החיים כל ז' ימי האבילות לבקר המתים, ונשאל כיון דהשימעאלים נהגו כן אי איכא בזה משום בחוקותיהם לא תלכו, והשיב – דכל דבר שאינו חוקה אלא עושים מאיזה טעם ליכא בזה משום בחוקותיהם והביא מהא דשורפין על המלכים, ועיין בדרכ"מ (יו"ד תצ"ג) שרמז לריב"ש הנ"ל, ואם כן הכא נמי בנושא דידן אין חשש כלל כיון שאנו עושים כן להזכיר שנידונין בו על הפירות האילן ואחרי זמן מצאתי בספר יוס"ד ליו"ד (שמ"ח) שהאריך בדברי ריב"ש והעלה גם כן דמנהגן של ישראל להעמיד אילנות תורה היא וכו' וכפי שנהגו העכו"ם במדינותינו שמעמידים האילנות גם בחוץ אם כן כיון שאנו עושים כן רק בפנים בלאו הכי אין חשש". ובספר חוט המשולש (קכ"ח) הביא בשם החת"ס שהקפיד מאד על שלא לבטל המנהג, וז"ל: שמעתי כי בכל חג השבועות כאשר לכבוד יו"ט נתפאר בית אלקינו ע"י עשבים אשר ריחם הטוב נודף ואילנות שונים ועל מקומו של זקני (החת"ס) בביכנ"ס נהגו לעשות כילה מיוחדת מענפי אילן ומיני עשבים. ופעם אחת קרה שגבאי אחד של ביכנ"ס העביר את המנהג ולא הניח לעשותו וכאשר בא זקיני לביכנ"ס בליל יו"ט וראה שנשתנה הלילה הזה מכל לילי חג השבועות הרע לו מאד על הגבאי ההוא ומצא קפידא לחול עליו ולא השלים שנתו". ובספר צנא מלא ספרא (קפ"ד) כתב: "לא כך היה המעשה וח"ו לא גרם משה (סופר) רבנו הסתלקות נפש מישראל וכו' אלא שבאותו יו"ט ממש נשרף דירתו של הגבאי ואמר רבנו (החת"ס) הוא לקח ממני את ביתי (הכילה שהיתה מעשבים ואילנות ליד מקומו) על כן גם השם יתברך לקח ממנו את ביתו, אם כן שפך חמתו על עצים ואבנים". לכן אין לפקפק על מנהג זה לעטר את הביכנ"ס בשבועות בעשבים ואילנות. שנזכה לקבלת התורה בשלימות, חג שמח !