לרב שליט"א שלום, מס’ שאלות בידינו בענייני כיבוד אשה\בעל\הורים; א) כשמחלקים המוציא ובעה"ב הוא הבוצע, למי יתן קודם - הוריו [וגם שם, מי קודם: אביו או אימו] או אשתו? ב) האם ההלכה הנ"ל משתנה כאשר הבן מכובד בבציעת הפת בבית אביו? ג) כנ"ל בסעיפים א-ב’ לגבי חמיו חמותו ואשתו, מי קודם - כשהוא בעה"ב וכשהוא אורח המכובד בבציעת-הפת? ד) כשבני זוג חותמים על מכתב או ברכה כלשהיא כיצד ראוי לחתום: שם הבעל ואח"כ שם האשה - או להיפך ששם האשה קודם? ה) והאם יש הבדל מי כותב את המכתב - הבעל או האשה? [כי שמעתי אומרים (לא דעת תורה, רק שמועה) שהכותב צריך לכתוב שמו באחרונה ותחילה את שם בן זוגו] ת ו ד ה

כשמחלקים המוציא, אין להפריד בין בעל לאשתו. ולכן אם הבעל ברך וטעם ראשון עליו להקדים את אשתו להוריו. אם הוא חושש לפגיעה בהם למרות הסבריו, עדיף שיתן לאביו לבצוע על הלחם. אפשר גם לתת את פת הבציעה הראשונה לאביו, השנייה לאימו, ורק השלישית והרביעית לו ולאשתו, אלא שאז צריך לומר להורים לא לטעום לפני שהוא יטעם מכיוון שהוא ברך ובזה אין הבדל בין הוריו לחמיו וחמותו. בחתימת מכתב או ברכה ראוי להקדים את שם הבעל ואח"כ את שם האישה. טעם הדבר הוא כפול: גם לכבוד התורה שחייבה את הבעל ביותר מצוות וגם מטעם צניעות לא להבליט את האישה.