שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • 'דתי' ו'חילוני' בשבת

הזמנת אח שאינו שומר מצוות לסעודת שבת

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

י"ג סיון תשע"ט
שאלה
שלום וברכה.. רצינו לדעת האם מותר לנו להזמין את אח שלי שלצערנו חזר בשאלה לסעודת שבת, שמירת הקשר איתו חשובה לנו ויכולה להועיל, אולם יש סבירות גדולה שהוא יחזור עם רכבו לביתו בשבת?
תשובה
שלום וברכה לשואל היקר. אשריכם על הרצון לחזק את הקשר במשפחה, דבר חשוב ומבורך ! הפוסקים נחלקו האם מותר להזמין יהודי שאינו שומר תורה ומצוות לסעודת שבת כאשר קרוב לודאי שהוא יחזור לביתו עם רכבו בשבת, הדיון נסוב אודות דין "מסייע" ביד עוברי עבירה, "לפני עיוור לא תתן מכשול", חילול ה' ועוד. למעשה בנידון השאלה, כאשר הדבר נצרך כגון מפני דרכי שלום, אחווה משפחתית וקירוב רחוקים - ניתן לסמוך על הפוסקים המתירים, ובתנאי שתציעו לו מקום לינה וכיוצא בזה כדי שלא יצטרך לחלל שבת, וכן תבקשו ממנו לחנות במקום מרוחק מביתכם, ולשדלו באהבה ובנעימות להמנע כמה שיותר מחילול שבת ושהדבר מכאיב לכם, אם הדבר אפשרי ולא יגרום ליותר ריחוק חלילה (וראו בהרחבה). מקורות והרחבה: נדון בס"ד בדעת האוסרים והמתירים, בהקשר השאלה לדין לפני עיור ומסייע ועוד, ופתרונות שונים לכך, חשוב לציין שסוגיה זו חמורה ביותר ויש להתייעץ עם ת"ח בכל מקרה לגופו כיון שבכל שאלה כזו, עלולים להיות פרטים שונים; א. בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א צ"ט) דן בהזמנת אורחים מחללי שבת לבית כנסת בשבת, וז"ל: נשאלתי... אם יש איסור לפני עור להזמין אנשים שיבואו להתפלל בשבת לביהכ"נ כשיודע שיחללו השבת בנסיעה במאשינעס. והשבתי - דלהזמין את הרחוקים באופן שאי אפשר שיבואו בלא חלול שבת ודאי אסור, והוא עוד גרוע מאיסור לפנ"ע שהרי הוא עוד באיסור מסית. ואף שאיסור מסית לחיוב סקילה הוא רק מסית לעבוד עכו"ם, מ"מ לענין האיסור ועונש כלפי שמיא בכל החומר שאין טוענין למסית יש בכל האיסורים כמפורש בסנהדרין דף כ"ט שיליף ר"ש בר נחמן א"ר יונתן מנין שאין טוענין למסית מנחש הקדמוני אף שלא היה חטא ע"ז אלא האיסור אכילה מעץ הדעת. חזינן שאיסור מסית יש לכל עבירה, אך שאין עונשין בדיני אדם רק על מסית לע"ז, אבל בדיני שמים יענש, ולא ילמדו עליו סנגוריא. ואיסור לפנ"ע =לפני עור= יש אף באינם רחוקים כ"כ כשידוע שיתעצלו לילך ברגלים ויסעו במאשינעס אבל איסור מסית ליכא באינם רחוקים. ואם אינה בלשון הזמנה אלא סתם הודעה שעושים מנין ונותנים פרסים להבאים להתפלל שהכוונה בעצם הוא רק לקרובים אבל ידוע שיבואו גם רחוקים במאשינעס מסתבר שאין בזה דין מסית ובדין לפנ"ע יש להסתפק...". מדברי האגרו"מ עולה שיש לאסור לגבי הזמנת מחללי שבת לבית הכנסת כשיודע שיחללו את השבת, כמו כן כתב לחדש שיש בזה משום איסור של מסית לחלל שבת, והיינו שדין הסתה לדבר עבירה, כלומר לגרום לו לעבור עבירה, אינו דין רק במסית לעבודה זרה כמפורש בתורה, אלא לעבור על ציויי ה'. וכן דעת הג"ר מנשה קליין זצ"ל בשו"ת משנה הלכות (חלק ט"ז, ל"א) לאסור הזמנת מחלל שבת כיון שהוא מגיע בחילול שבת ע"י הזמנה זו דוקא לפה, וזה נעשה בגרמת המזמין ותכן יש בכך איסור. גם בשו"ת שבט הלוי (ח"ח יו"ד רנ"ו) כתב הגר"ש וואזנר זצ"ל שיש בזה משום חילול השם כאשר חילול שבת עבור תפילה בבית כנסת נעשה בפרהסיה, ויש לציין שאף קיום ברית מילה בשבת יש לאסור אם הדבר יגרום לרבים חילול שבת (שם ח"א ר"ה). ויש לדון שמא הוא הדין באירוח פרטי כאשר אנשים רואים שבאים אל פלוני בשבת וחוזרים ע"י חילול שבת (ראה לקמן פתרון לכך). כמו כן מובא בשם הגרי"ש אלישיב (ראה חישוקי חמד פסחים כב), שהתבטא על עניין זה "מעבירה לא תצמח מצווה", ועוד כתב "כמו כן אמר לי מורי וחמי (הגרי"ש אלישיב) שאסור להזמין אורח לבקר בשולחן שבת או בליל הסדר כשיודע שע"י זה יסע ויחלל שבת". ב. אולם יש פוסקים שטענו שדין לפני עיוור אינו שייך כאן, כיון שמבואר בגמ' (ע"ז ו:)שדין "לפני עיור" יש רק כאשר החוטא לא יוכל לעבור לעשות את העבירה בעצמו, וכמו נזיר שאסור בשתיית יין, והוא נמצא בעבר אחד של הנהר והיין בצד השני, ורק בזכות יהודי אחר הוא קיבל את היין. אולם כאשר הנזיר יכל להגיע בעצמו ליין כיון שהוא נמצא באותו עבר של הנהר יחד עם היין, אין בכך איסור "לפני עיור" למביא היין. ולכן בנידון השאלה אין חשש לפני עיור כיון שחילול השבת שנעשה ע"י הרכב היה נעשה בנסיעה למקום אחר. אולם דנו הפוסקים האם בכל זאת יש כאן דין "מסייע" ביד עוברי עבירה. שהרי כתבו התוס' (שבת ג.) שהמסייע להוציא מרשות לרשות בשבת, אע"פ שאין כאן איסור מהתורה, מכל מקום יש איסור מדרבנן. וכתב הש"ך (יו"ד קנ"א סק"ו) שדין זה הוא רק ביהודי, אולם מדברי הרמ"א שם נראה שאין לחלק בדין זה והוא שייך גם בגוי. ויש שביארו את דברי הש"ך, שזה דוקא בישראל שעובר עבירות בשוגג, אך במי שעובר במזיד אין ישראל מחוייב להפרישו (ראה נוב"י ופת"ש בשם הדגמ"ר). לפי זה יש אחרונים שנקטו שאין איסור להזמין יהודי מחלל שבת לסעודה וכדומה אף שיחזור ע"י חילול שבת, כיון שאין איסור מסייע ביהודי שעובר על חילול שבת שלא בשוגג, אולם כיון שדעת פוסקים רבים שכיום רוב מחללי שבת הם "תינוקות שנשבו", דין זה צ"ע. מכל מקום יש עוד צדדים להקל בדין "לפני עיור", וכמו שכתב בשו"ת תשובות והנהגות (תשובות והנהגות כרך א סימן שנח) אודות בן שרוצה להזמין את הוריו על אף שיודע שהוריו יחזרו ברכבם בשבת, וכתב שאין לפני עיוור כאשר מביעים כאב על חילול השבת, וכל כוונת המארח היא לטובתם הגמורה, וז"ל: "נראה שיסוד האיסור דלפני עור הוא דומיא דעור שמכשילו, אבל אם כוונתו רק לטובת עצמו לא נקרא מכשיל, אלא כמו שרופא מנתח לא נקרא מכה חבירו, כך כאן הלוא אין כוונתו להרע לו או לייעץ לו עצה שאינה הוגנת, אלא שמקוה בזה להדריכם ולקרבם לדרך האמת, ומה שחבירו מחלל שבת עי"ז אינו אלא עושה רעה לעצמו ולכן אין בזה איסור לפני עור, וכיון שאינו מצוה אותם לנסוע, ואדרבה, הודיע להם שמצטער בכך, תו אין כאן חיוב ערבות להפרישם במחללי שבת בפרהסיא, וע"כ נראה שגם איסור לפני עור אין בזה שכוונתו לטובתם. (ועיין ש"ך ודגו"מ יו"ד קנ"א שאין חיוב להפריש מומר מאיסור)", על פי זה ניתן לומר שכל שאין כוונת המארח אלא לטובת המתארח, לקרבו תחת כנפי השכינה, ורק המתארח מתעקש לחזור בחילול שבת, ולכן אין בזה משום איסור "מסייע", ולא דין "מסית" שכתב הגר"מ פיינשטיין הנ"ל. כמו כן כתב הג"ר יעקב אריאל שליט"א (אהלה של תורה ה' כ"ב 1) שבהזמנה שהיא רק אמירה בעלמא, אין איסור מסייע בידי עוברי עבירה, וכן נראה מדברי הגרש"ז אויערבך (מנחת שלמה ח"ב, ד'). ג. חשוב לציין שהמארח צריך לתת למתארח את כל האפשרויות כדי שיוכל לשהות בביתו שבת שלימה בלא שיחלל את השבת, לכן כתב הגרש"ז אויערבך (מנחת שלמה שם): "להציע לו מקום לינה קרוב למקום באופן שלא יצטרך כלל לחלל שבת, ואף אם לא יקבל את ההצעה אין חייבים להגיד לו שיימנע משום כך לבוא, וגם אין צריכים להזהיר אותו שיסע ברכב", כמו כן כתב האגרו"מ שם לגבי מניעת חילול ה' במה שאפשר, וז"ל (שם): "אמנם חילול השם יש כאן, שבאים לביתו במכונית בפרהסיא בעצם יום השבת, ולכן יש לראות שעכ"פ לא יחנו את מכוניתם סמוך לביתו במקום שירגישו שבאו במיוחד אצלו, כי בעון חילול השם אחד שוגג ואחד מזיד ואין תלוי במה שמכוין לטוב, ונראה שישתדל כפי כחו למונעם מחילול שבת, אבל אם זה אי אפשר ומרגיש שיש בזה תועלת להחזירם למוטב, לא ימנע לעשות מפני איסור לפני עור, רק יקרב אותם כפי האפשר, ושמאל דוחה וימין מקרבת, ויזהר ויודיע אותם תמיד חומר חילול שבת ומתיקות שמירתה ובעזרת השי"ת יחזיר אותם למוטב, ואין לך כיבוד אב ואם כמוהו". כמו כן יש להוסיף שלעיתים רבות אוירת השבת המיוחדת והחמימות של המארחים, יכולה להשפיע ביותר על אותו יהודי, ולמנוע אותו לגמרי מחילול שבת כעת או בעתיד. תזכו שיהיה שם שמיים מתאהב על ידכם תמיד ! בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il