באחד ממאמריו של רבי נחמן כתוב שאם יש לאדם חיסרון רוחני או גשמי, החיסרון הוא בשכינה, ואדם צריך להבין שהקב"ה מראה לו את החיסרון שלו, ואין כבוד גדול מזה, ומתוך כך בא בשמחה גדולה. ניסיתי להבין את המאמר אך לא הצלחתי, בבקשה אם הרב יכול לעזור לי ולהסביר את את כוונת רבי נחמן. תודה מראש.

בס"ד שלום רב. המשפט ששאלת הוא חלק מתוך תורה שלמה (קצרה אמנם יחסית לתורות אחרות) של ר' נחמן מברסלב, תורה קצרה אך חשובה מאד, וחשוב לעיין בה. אמנם היא לא פשוטה כל כך ואקוה שאצליח להסביר אותה בצורה פשוטה. תחילה אביא את דבריו של ר' נחמן בשלמותם ואחר כך אשתדל לפרשם לפי מיעוט הבנתי. וכך כותב ר' נחמן (ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן פט) : "ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו (תהלים ח). הנה ידוע, כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי, החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלקים. וזהו ותחסרהו, בודאי מעט מאלקים, היינו החסרון בודאי מאלקים, היינו בהשכינה. אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה, בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה. לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי, כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו, וכי יש כבוד גדול מזה. מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המוחין שלו. וזהו: וכבוד והדר תעטרהו. היינו על ידי כבוד והדר שיש לו, שהמלך בעצמו מספר לו החסרון, תעטרהו במוחין חדשים". הדברים סובבים סביב הפסוק בתהילים שאותם בא ר' נחמן להסביר בצורה עמוקה. פעמים רבות אנו נפגשים בחסרונות שבנו, הן חסרונות ברוחניות והן בחסרונות בגשמיות, בנטיה פשוטה אנו נוטים לראות את החסרונות האלו כדברים לא עקרוניים ולא ממשיים. ראיה זו יש בה בעיה שכאשר האדם איננו מכיר במשמעות החסרון ממילא הוא גם לא מסוגל לתקן אותו, אלא הוא מתקן רק את הרובד הניכר מעל פני הדברים והבעיה עצמה נשארת והיא תופיע לאחר זמן באופן אחר ולא הועלנו כלום. ולכן צריך האדם לדעת שהחסרון הזה הוא לא חסרון קטן ומקרי, אלא הוא חסרון בשכינה. בגילוי אלוקי בעולם. כל חסרון הוא בעצם שהקב"ה פחות מתגלה בעולם וזה נגד כל ענינו של העולם כפי שמופיע בחסידות "לעשות לו (להקב"ה) דירה בתחתונים (בעולם שלנו)". לכך צריך לדעת שהחסרון הזה שאנו רואים אותו הוא בעצם חסרון מאלוקים, לא מהקב"ה בכבודו ובעצמו אלא מגילויו בעולם, גילוי השכינה. וידיעה זו על מהות החסרון, אומר ר' נחמן גורמת לאדם צער רב, שהוא מכיר מה המשמעות של כל החסרונות כולם, ושל המעשים שלו המקולקלים שהם פוגמים כל כך בנקודה עמוקה וגורמים נזק כל כך גדול, וידיעה זו מחלישה את האדם, גורמת לו צער רב עד כדי שכל העבודת ה' שלו מאבדת את הטעם שלה, שכיצד יעבוד את ה' בשמחה כאשר הוא יודע כל פגם עד כמה הוא גדול? עבודת ה' בשמחה היא יסוד חשוב בכל העבודה, כפי שהרחיבו הרבה בחסידות על יסוד הפסוק "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" שיסוד החרבן הוא על שלא עבדו את ה' מתוך השמחה ועבודה בלא שמחה חסרה את הנשמה של הענין. אמנם ישנה נקודה חשובה המעוררת את האדם לשמחה, נקודה שאיננה סותרת את השלב עד עתה, ואיננה באה לחפות על החסרון הזה של השכינה, והיא שינוי בהתבוננות של האדם, שינוי שיגרום לו שמתוך החסרונות שלו שהם חסרונות השכינה הוא יזכה להתעלות שלא היתה לו בלא השלב הראשון. האדם צריך בשלב זה להפסיק להסתכל על עצמו ולחשוב על הקב"ה בכבודו ובעצמו, לחשוב שהראיה הזו של החסרונות היא בעצם החלטה אלוקית, להראות לו משהו סודי, משהו אישי, והוא צער השכינה. לאנשים אשר אנו לא מרגישים שהם מספיק קרובים אלינו אנו לא מסוגלים לספר את הסודות שלנו ובמיוחד את החסרונות שלנו. לאנשים אלו בדרך כלל אנו ננסה להציג את עצמנו כמושלמים כאנשים שלא חסר להם דבר, להציג להם דמות מושלמת. דוקא אנשים שאנו קשורים אליהם, אנו לא מתביישים אליהם ומרגישים מספק קרובים לגלות להם גם את הבפנים שלנו, את הצער, את הקשיים, את ההתמודדויות שאנו מרגישם שהם קשורים אלינו והם מסוגלים להתחבר אלינו בנקודות הפנימיות ביותר, להיות שותפים במה שעובר עלינו. כאשר אנו מבינים שהקב"ה בכבודו ובעצמו מגלה לנו את חסרונותיו כביכול, ממילא אנו מרגישים את הקשר העמוק שיש לנו אל הקב"ה, שאין הקשר רק בהצגה של השלמות אלא גם של הבניה המשותפת, שהקב"ה רוצה בנו באמת להיות קשורים אליו ונוטלים חלק מהבנין שלו עצמו בעולם. על ידי התקשרות פנימית זו וביטול של הרצונות שלנו אל צער השכינה, ואל רצון הקב"ה ממילא אנו מקבלים כוחות חדשים, עליונים יותר, לתקן את אשר חסר בעולם וחסר בנו. מוחים חדשים של תפיסות חדשות ושל הבנות חדשות עמוקות יותר ושלמות יותר הנועדים לשמש לנו בסיס לפעולה של תיקון החסרונות האלו. וכך מסביר ר' נחמן את הפסוק. ותחסרהו מעט מאלוקים - כאשר ההכרה היא שהחסרון הוא באלוקים (התגלות ה' בעולם) ממילא "כבוד והדר תעטרהו" - שהוא המוחין החדשים והכוחות החדשים שהקב"ה נותן לנו להתקדם עמהם וזה על ידי הזהות עם הקב"ה. הדברים האלו עמוקים, לא פשוטים כרובם ככולם של דברי ר' נחמן, ואינני יודע אם הם מובנים מספיק, אך ניסיתי בכל אופן לבאר אותם מעט. (ברצוני להעיר הערה, אינני יודע את הרקע שלך בלימוד דברי ר' נחמן). הרב יצחק גרינבלט