ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים יום טוב

ברכת שהחיינו בהדלקת נרות יו"ט וראש השנה

שאלה
האם צריך לברך ברכת שהחיינו בהדלקת נרות ביו"ט וראש השנה?
תשובה
שלום וברכה ! יש לברך "להדליק נר של יום טוב", ואם יו"ט יוצא בשבת - יש לברך להדליק נר של שבת ויום טוב". האם להוסיף ברכת שהחיינו: מנהג בנות אשכנז ומקצת מבנות ספרד - לברך אח"כ שהחיינו. ומנהג חלק מבנות ספרד - שלא לברך שהחיינו אלא לענות אמן על ברכת שהחיינו בקידוש. וכל אחת תמשיך במנהגה. יש להוסיף לנשים הנוהגות לברך שהחיינו: א. טוב ונכון שביום השני - תכין האשה בגד חדש או פרי חדש ותכוון עליהם בברכת "שהחיינו". ב. יש פוסקים שכתבו שלא תענה אמן כששומעת ברכת שהחיינו בקידוש כיון שגורמת להפסק בין ברכת הגפן לשתיית הכוס, ויש שכתבו שאין הדבר נחשב להפסק, והעונה אמן יש לה על מי לסמוך. ג. מי ששכחה להדליק ביו"ט עד הקידוש - לא תברך שהחיינו אח"כ בעת הדלקת הנרות כיון שכבר שמעה בקידוש. ד. נשים האוכלות לבדן ומקדשות לעצמן - לא יברכו שהחיינו בהדלקה אלא בקידוש. הרחבה ומקורות: הירושלמי (פרק הרואה) כתב שביו"ט בעת הדלקת נרות אין לברך שהחיינו, והביאו האור זרוע (ח"ב י"א) ועוד ראשונים, וכן כתבו השאילת יעב"ץ (ק"ז), החסד לאלפים (רס"ג), היפה ללב (ח"ג רס"ג), ערוה"ש (רס"ג) ועוד פוסקים שאין לברך שהחיינו בזמן הדלקת נרות בלילי יום טוב. מאידך במ"ב בהלכות ראש השנה (ת"ר סק"ד) כתב בשם האחרונים, שהאשה בברכת ההדלקה ביום השני תלבש בגד חדש או תניח פרי חדש ואז תוכל לברך שהחיינו. מאידך בשאר ימים טובים (רס"ג כ"ג) כתב המ"ב שאין צריך לברך שהחיינו בהדלקה, ובמקום שנהגו לברך אין למחות בידן, והדבר מצריך ביאור. וכתב באגרו"מ (או"ח ח"ד כ"א ט') שאף שדעת היעב"ץ שאשה לא תברך על הנר, בהלכות ראש השנה הביא את מנהג הנשים לברך. בספר מטה אפרים, בא"ח (נצבים ח') ולוח שנה להגרי"מ טיקוצ'ינסקי - כתבו שהמנהג לברך שהחיינו על הדלקת נר יו"ט. וכן כתב הגר"מ אליהו זצ"ל (מאמר מרדכי עמ' 263 בשם כה"ח ת"ר סק"ו וסק"ז). אולם בשו"ת יחוה דעת (ח"ג ל"ד) כתב בחריפות לאחר אריכות דברים: "נשים שנהגו לברך שהחיינו בעת הדלקת הנרות של יום טוב, אין למנהגם כל יסוד בהלכה, ונכון שיפסיקו לנהוג כן, ויכוונו לצאת ידי חובת ברכת שהחיינו בקידוש של יום טוב, כתקנת חכמים". ועיקר דבריו שם, שאין זה מקומה של ברכת שהחיינו, ויש חשש להפסק בין הברכה להדלקה. וז"ל (שם): ונראה שאף על פי שהלכה רווחת במסכת עירובין (מ' ע"ב) שברכת זמן אומרו אפילו בשוק, ואם כן אין בזה חשש ברכה לבטלה, מכל מקום הואיל והסכימו האחרונים שלכל הדעות צריך לברך על הדלקת הנרות של יום טוב לפני ההדלקה, בין למנהג ספרד בין למנהג אשכנז, וכמו שהעלה הגאון בעל נודע ביהודה בדגול מרבבה (סימן קס"ג), וכן הסכים מרן החיד"א במחזיק ברכה (שם ס"ק כ"ז), לפי זה אם תברך האשה לאחר ברכת הנרות שהחיינו, אפשר שנחשבת ברכת שהחיינו הפסק בין ברכת המצוה לעשייתה, הואיל ולא תיקנו חכמים לברך שהחיינו על ההדלקה וכו'". עיין שם. וראה בשש"כ (מ"ד ד' הערה י"ד) שאף שכתב שאין צריך לברך שהחיינו בהדלקה, מכל מקום כתב שאין באמירת שהחיינו הפסק בין ברכת הנרות להדלקת הנרות, כיון שכוונת האשה בזה לברת שהחיינו של החד, כמו בברכת שהחיינו בקידוש בליל יו"ט שני של ר"ה שמברכים על הפרי או הבגד החדש, ועיין שם שהביא דברי החזו"ע הגדה של פסח, וכתב שמה שכתב שאם ירצו הנשים לברך שהחיינו, שיברכו לאחר ההדלקה, זה לשיטתו שמברכים לפני ההדלקה. ונחלקו האחרונים האם מי שברכה "שהחיינו בשעת ההדלקה, האם צריכה לענות אמן על ברכת שהחיינו בקידוש או שיש בכך הפסק בין ברכת הגפן לקידוש, יש סוברים שצריכה לענות אמן ואין בזה הפסק, כיון שאצל המקדש היא ברכה הנצרכת לעצם הקידוש, והשומעים בטלים לגביו (אגרו"מ או"ח ח"ד ק"א, מנח"ש ח"ב נ"ח סק"ב), אולם יש הסוברים שלא תענה אמן (הר צבי או"ח ח"א קנ"ד, שבט הלוי ח"ג ס"ט, חזו"ע ב' עמ' קל"ג). וראה עוד בשבט הלוי (שם) שכתב לחלק בין פסח לסוכות שרשאית לענות אמן, כיון שיש מצוות נוספות המחייבות בשהחיינו, לבין שאר יו"ט. בשש"כ (מ"ד ד') פסק למעשה ש"אין צריך לברך "שהחיינו" בשעת הדלקת נרות יו"ט, ובמקום שנהגו לברך אין למחות בידם" ובהערה (י"ד) כתב בשם המטה אפרים (תקצ"ט ט'), שהמברכת שהחיינו בשעת הדלקת נרות, תדליק סמוך לקידוש כדי שתאכל אח"כ הפרי מיד. ודעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שבות יצחק פסח פ"ז ג', אשרי האיש ח"ג ב' י') שאף שנכון שלא תענה אמן, מכל מקום בדיעבד אם ענתה אין הדבר נחשב להפסק. וכן שמעתי בשם הגר"מ אליהו זצ"ל. ובשו"ת אור לציון (ח"ג י"ח ב') כתב שהנשים רשאיות לענות אמן ולא הוי הפסק, שהרי נשים לא מברכות ברכת לישב בסוכה ולא מצינו בפוסקים שכתבו שהנשים לא יענו אמן. לכן כל אחת תמשיך במנהגה, והעונה אמן ודאי שיש לה על מי לסמוך. ועיין במאמר מרדכי (עמ' 123) לגבי מי שכבר שמעה שהחיינו בקידוש ועדיין לא הדליקה, שלא תברך שהחיינו בהדלקה. ומה שכתבתי בסוף לגבי הנשים המדליקות ומקדשות לעצמן, כן כתב בלוח א"י, והביא כמקור את דברי השאילת יעבץ (שם), וערוה"ש (שם) שלא נמצא יסוד למנהג לברך שהחיינו בהדלקה. שנה טובה ומבורכת ! בברכה,
עוד בנושא יום טוב

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il