- תורה, מחשבה ומוסר
- שאלות כלליות
קלקול הנפש של גוי בסינון של תכנים לא צנועים
שאלה
שלום,
שאלתי בעבר האם מותר לתת לגוי לבצע סינון של תכנים לא צנועים לצורך יהודים. האם מותר ו/או ראוי לעשות כן. שאלתי בעקבות קיומה של מציאות שכזו בחברות סינון מסויימות, והרב שענה ביקש שאברר אצל מי שעושה כן. ניסיתי, אך סירבו לענות לי. אני אשמח לדעת מה התורה אומרת בעניין הזה. האם מותר מצד הדין?
תשובה
שלום וברכה!
מבחינה הלכתית טהורה, אין לגוי איסור לצפות בתכנים לא צנועים. בין שבע מצוות בני נח מופיע איסור של גילוי עריות, הכולל רשימה מצומצמת של איסורי ביאה, אך לא נאסרה על הנכרים התנהגות של פריצות באופן כללי (עיין רמב"ם הלכות מלכים ט', ה; הלכות אישות א', ד).
יחד עם זה, אכן ודאי שהתנהלות מופקרת של חוסר צניעות יש בה חיסרון גדול והיא פוגמת ומשחיתה את נפש האדם. כאשר אנו שומעים על תופעות של פריצות וחוסר צניעות שמתרחשות לצערנו בעולם, אנו רואים בכך פגם ושפל מוסרי, גם אם מדובר בנכרים. אנו מצפים מבני אדם בעלי צלם אלקים שלא יידרדרו למקומות נמוכים כאלה, גם אם הדבר לא נאסר עליהם באופן מפורש על פי התורה.
כך למשל, אם אדם יפתח בית קולנוע לסרטי תועבה הרי הדבר הוא פסול, גם אם מדובר במקום שכל תושביו הם נכרים. למרות שאין עליהם איסור מפורש לצפות בתכנים כאלה, הרי זה דבר פגום המשחית את נפש האדם ואין לגרום מצב כזה (עיין כעין זה בשו"ת האלף לך שלמה יו"ד סימן קצ"ב).
אולם נראה שהסיטואציה שעליה שאלת היא שונה. לא מדובר במצב שמזמינים אנשים לצפות בתכנים כאלה לשם גירוי היצר, אלא מטילים עליהם עבודה תכליתית, לסנן את התמונות. אני מניח שהם צריכים לעבור על כמות מסויימת של תמונות בזמן קצוב, כך שאין להם אפשרות להתעכב על תמונות יתר על המידה. אך גם אם יש להם את האפשרות לכך, מבחינת המעסיק הם אמורים לעבוד בצורה טכנית גרידא, להחליט לגבי כל תמונה האם היא ראויה או לא ולעבור לתמונה הבאה. עבודה באופן טכני שכזה, גם אם יש בה איסור לגבי יהודי שמצווה על שמירת העיניים, אין זו סיטואציה של פריצות והוללות ואין בה בהכרח השחתה של נפש האדם. ייתכן כמובן מצב שהעובדים מחליטים לחרוג מתפקידם ולהתבונן בתמונות מסויימות להנאתם, אך זו כבר בחירה שלהם ואין זו אחריותו של המעסיק. העבודה מצד עצמה אין בה בהכרח השחתה של הנפש, ולעובד נתונה הבחירה אם לעסוק בה באופן ענייני או להידרדר למקומות שאינם ראויים.
בנוסף, לצערנו כיום אנשים רבים מאד בעולם צופים בתכנים שאינם צנועים, וסביר מאד שגם העובדים הללו אינם נמנעים מכך. הצפייה הזו שבמסגרת העבודה לא תוסיף פגם בנפשם במידה משמעותית לעומת הרגלי הצפייה שלהם בחייהם הפרטיים, ובפרט, שכאמור, כאן מדובר בעיקרון בצפייה טכנית גרידא. אילו היה מדובר באיסור מוגדר שחל בכל צפייה וצפייה, כגון ביהודים, כמובן לא היה מקום לומר שמי שכבר חוטא ממילא בחטא זה נכשיל אותו בחטאים נוספים. אך כאשר אין כאן איסור מוגדר ונקודתי אלא אנו דנים במבט כללי מצד קלקול הנפש, נראה שאיננו צריכים לחשוש שהעבודה הזו היא שתגרום להשחתת נפשם של אנשים אלה.