ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת שירה של אתר ישיבה בירושלים עם הרב סבתו

לצערנו התרחשה שגיאה בקבלה או הצגה של נתונים

שאל את הרב שבת ומועדים שאלות כלליות

אמירת "תפילה זכה" לפני יום כיפור

שאלה
לרב שלום. א. האם אמירת "תפילה זכה" נצרכת לפני שמתחילים את תפילות יום הכיפורים? כיון שאני עסוק בזמן זה בדברים אחרים, ואני מתלבט אם לאומרה, לכן אף כשאני מוצא זמן לאומרה אני מדלג על חלקים ממנה. ב. האם זה משנה איזה נוסח "תפילה זכה" לומר, כיון שיש נוסחים שהחלק שקשור לתשובה בין אדם לחברו נמצא בתחילת התפילה? תודה מראש.
תשובה
שלום רב. א. יש חשיבות גדולה לאמירת "תפילה זכה" כיוון שהיא מעוררת את הלב לתשובה ולחרטה, ובנוסף יש בה את מצות הוידוי, ולדעת כמה פוסקים צריך להתוודות סמוך לחשיכה כדי להכנס ליום כיפור בתשובה. יש בה קטע נוסף וחשוב המכיל בתוכו מחילה לאחרים ובקשה מה' יתברך שיתן בלב אחרים למחול לנו. כמו כן יש בה נוסח בו אנו מקבלים את הצום עלינו בחמשת העינויים שבו. ב. זה לא משנה איזה נוסח אומרים, במידה ואומרים את כל התפילה. אולם כאשר אין זמן לאומרה כמו שמצוי אצל רבים, ראוי להקדים את החלק של בין אדם לחברו, כיון שעליו אין יום הכיפורים מכפר עליו. ואכן מרן החפץ החיים ביקש רבות מהמדפיסים להקדים את החלק הזה להתחלה כדי שיספיקו לפחות את החלק הזה בתפילה זכה שהוא חלק עיקרי מאד בה. מקורות: א. כתב השו"ע (תר"ז א') ע"פ הברייתא (יומא פז:): "צריך להתודות במנחה קדם סעודה המפסקת". הטעם לכך, מבואר בגמ' (שם) שהטעם שהקדימו את הוידוי לפני יום כיפור הוא שמא חלילה יארע לו דבר קלקלה בסעודה שתטרף דעתו, שישתכר (רש"י) או שיחנק (רמב"ם) ולא יוכל להתוודות אח"כ בליל יום כיפור. וכתב המ"ב (שם סק"א) שיש פוסקים שסוברים שצריך להתודות גם לאחר האכילה קודם חשיכה. שיטה זו היא שיטת הרמב"ן (יומא פז:) שעיקר התקנה שהובאה בגמ', היא להתוודות סמוך לחשיכה, כדי שלא יהיה אפשרות לחטוא בין אמירת הוידוי ליום הכיפורים וכך יכנס ליום הקדוש הזה בתשובה, ואף שמשום חשש קלקלה בסעודה הצריכו להתוודות קודם הסעודה, מכל מקום יש לחזור ולהתוודות סמוך לחשיכה כעיקר התקנה מחשש שנכשל באיזה חטא בסעודה, ודבריו עולים מפשט דברי הגמ' (שם): "ואף על פי שהתודה קודם שאכל ושתה מתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה". המ"ב (שם) חתם את דבריו: "וראוי להחמיר כדעה זו (של"ה), וכן נהגו בזמננו שאומרים אז תפילה זכה". וכדברי המ"ב נוהגים בני אשכנז, ובני ספרד נוהגים לומר את הפיוט "לך אלי תשוקתי", שגם בו יש וידויים. וגדולי ישראל האריכו בשבח תפילות אלו. ב. המקור לתפילה זו, בחיי אדם (כלל קמ"ד כ') שם כתב עליה: "העתקתי מספרים קדמונים תפילה בלשון קל, כי בלאו הכי לדעת הרבה פוסקים מצות וידוי היא סמוך ללילה דווקא, וראוי לכל אדם לאמרה". וסיפר בנו של החפץ חיים רבי אריה לייב הכהן זצ"ל (מכתבי הח"ח, ניו-יורק תשי"ג עמ' כ"א, הובא בספר מנהגי ישראל ח"ד עמ' רע"ד), וז"ל: "נהירנא כי בשנת תרל"ט... הביע לי צערו על ענין תפילה זכה... והוא באמת ווידוי של גדול קדמון ר' נסים עם הוספות, ובו ווידוי על חטאים שבין אדם למקום, כן ווידוי על ענייני גדל ואונאה... והכל טוב וישר, כי בלי זה נשאר משוקע בכמה עוונות, באשר בין אדם לחברו אינו מכפר יום הכפורים. אמנם דא עקא, באשר הווידויים של בנ"א לחברו נזכרו בסוף הווידויים, וע"פ רוב, בני הקהל בראותם שכבר שקע החמה דופקים על השולחנות להחל בכל נדרי קודם ביאת השמש, באשר אין מפירים נדרים בלילה, ומוכרחים רוב אומרי תפלה זכה להפסיק בווידוים, ואינם גומרים את התפלה זכה, וחסר להם עיקר תפלה זכה, דהיינו חלק של בנ"א לחברו והוא חסרון לא יוכל להימנות. וערך על זה מכתב לאבא ז"ל. ובזיכרוני כי מר אבא בא בזה במשא ומתן עם מדפיסים, לשנות בדפוס נוסח התפילה זכה, היינו להקדים את המאוחר, ועניינים שבנ"א לחברו ולהזכירם באמצע הווידוי או בתחילתו, וכמדומה לי כי באיזה דפוסקים נתקן זה". וכיום מדפיסים רבים קיבלו את הצעתו של החפץ חיים, והקדימו את החלק שבנ"א לחברו לראשית התפילה. ובכך יתקיים בו בשלמות (ויקרא ט"ז ל') "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם וגו'". לגבי דרך התשובה למי שיש לו עברות שבין אדם לחברו, ראה שו"ע ונושאי כליו בסימן תר"ו. גמר חתימה טובה ! בברכה רבה,
עוד בנושא שאלות כלליות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il