ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה תפילין בזמנים שונים

תפילין בחול המועד – מעלה או חיסרון?

הרב שמואל אריאלט כסלו תש"פ
178
שאלה
בהמשך לתשובה של הרב לגבי תפילין בחוה"מ, רציתי לשאול לגבי אדם שאבותיו לא נהגו להניח תפילין בחוה"מ - האם יכול להניח בביתו בלי ברכה ויש בזה מעליותא, או שזה יכול לגרום לחיסרון? תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה! על פי הדעה שאין מניחים תפילין בחול המועד (שכך היא הפסיקה המקובלת בארץ ישראל), אין בכך מעלה, ואדרבה, אסור להניח תפילין בחול המועד, גם אם מניחים ללא ברכה. הרחבה ומקורות: יש מן הפוסקים שמציגים את המחלוקת בעניין תפילין בחול המועד כמחלוקת האם יש חיוב להניח תפילין או שאין חיוב בכך, אך בכל אופן אין לדעתם איסור להניח תפילין בחול המועד. כך כותב הראב"ד (תשובות ופסקים, קכ"א), שחול המועד פטור מתפילין אך אם האדם רוצה להניח רשאי להניח בלא ברכה. וכך עולה מדברי כמה ראשונים (עיין ריטב"א עירובין צ"ו א; מאירי מועד קטן י"ח ב; סמ"ק קנ"ג; טור סימן ל"א) שנשארים בספק במחלוקת זו ומתוך כך פוסקים להניח תפילין ללא ברכה. המאירי מתייחס במפורש לשאלה האם יש איסור בהנחת תפילין בחול המועד ואומר שאין בכך איסור, ואילו הריטב"א והסמ"ק דנים רק על חשש ל"בל תוסיף" ומסבירים מדוע אין בכך איסור מצד זה, משמע שאין איסור בהנחת התפילין מצד עצמה. על פי דרך זו, אכן יש מקום לומר כדבריך: אף שאנו פוסקים שאין חיוב להניח תפילין בחול המועד, הרי לפי שיטה זו גם אין בכך איסור, ואם כך, מי שמניח תפילין ללא ברכה אינו מפסיד כלום, ואדרבה, יש בכך מעלה, שהוא מקיים את המצוה על פי הדעה שמחייבת להניח תפילין בחול המועד. אולם בפוסקים רבים אנו מוצאים לא כך – על פי הדעה הסוברת שאין להניח תפילין בחול המועד, לא רק שאין חיוב להניחן, אלא גם יש בכך איסור. כך מופיע בציטוטים מדברי הגאונים, שאסור להניח תפילין בחולו של מועד (עיין תשובות הגאונים שערי תשובה, סימן רס"ו; ספר העיתים המצוטט ברא"ש הלכות תפילין ט"ז). וכך מוצאים ברבים מן הראשונים והפוסקים שדנו בשאלה האם יש להניח תפילין בחול המועד או לא - אין הם מציגים זאת כשאלה "האם צריך להניח תפילין בחול המועד או לא", אלא "האם מותר להניח תפילין בחול המועד או לא" (עיין שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן, רל"ז; אור זרוע ח"א, תקפ"ט; מרדכי הלכות תפילין תתקס"ט; אבודרהם הלכות פסח; סמ"ג לאוין ע"ה; לבוש ל"א, ב; חיי אדם א', יד; ערוך השולחן ל"א, ד; ועיין עוד רבנו ירוחם נתיב ד' חלק ה). חלק מן הפוסקים הללו סוברים למעשה שיש להניח תפילין בחול המועד, אולם את האפשרות הנגדית אין הם מציגים כפטור בלבד, שאין חיוב להניח, אלא שיש איסור להניח. מתוך כך עולה, שכאשר אנו פוסקים למעשה כפי הדעה שאין להניח תפילין בחול המועד, המשמעות היא שאסור להניחן. וכך פוסק השולחן ערוך (ל"א, ב): "בחול המועד... אסור להניח תפילין". (הרמ"א שם חולק ופוסק שיש להניח, אך בעניין זה המנהג הכללי בארץ ישראל, גם אצל האשכנזים, הוא כדעת המחבר, כפי שהוסבר בתשובה הקודמת.) יש שתלו שאלה זו במחלוקת התנאים לגבי אופן הדרישה של הדין שאין מניחים תפילין בשבתות ובימים טובים (שמדין זה נגזר גם הדין שאין מניחים תפילין בחול המועד, לשיטה הסוברת שאכן אין מניחים). בגמרא (עירובין צ"ו ב) מופיעות לדין זה שתי דרשות: "'ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה' ... 'מימים' ולא כל ימים, פרט לשבתות וימים טובים, דברי רבי יוסי הגלילי... רבי עקיבא אומר: יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים? תלמוד לומר 'והיה לך לאות על ידך' - מי שצריכין אות, יצאו אלו שהן גופן אות". על פי דרשתו של ר' יוסי הגלילי יש בכתוב מניעה ואיסור מלהניח תפילין בימים אלה (עיין שם בגמרא, ש"ושמרת" מתפרש כמו "השמר לך"). ואילו על פי דרשתו של ר' עקיבא יש מקום לומר שאין בכך איסור, אלא רק שאין צורך באות נוסף על אות השבת. וכך כתבו כמה פוסקים, שהדבר תלוי בדעות התנאים הללו (עיין ברא"ש הלכות תפילין ט"ז; שו"ת שאגת אריה הישנות, מ"א). אולם מדברי השולחן ערוך (ל"א, א-ב) עולה שאין זה כך. הוא מביא את הנימוק לפטור מתפילין בימים אלה משום העניין של "אות", כדברי ר' עקיבא, ואף על פי כן הוא אומר שאין זה רק פטור אלא יש בכך איסור. הסיבה לכך היא שמי שמניח תפילין בימים אלה יש בכך זילזול בקדושת היום, שכביכול יום זה אינו קדוש מצד עצמו והוא זקוק לאות של התפילין. (ועיין עוד במכילתא בא, פרשתא דפסחא י"ז – שם דורשים דין זה מ"אות", ומשמע מן הלשון שאין זה רק פטור אלא שאין להניח תפילין בשבת). [בנוסף לנימוק זה שהוא על פי הנגלה, ר' יוסף קארו עצמו מנמק את האיסור גם על פי הסוד, ומביא מספר הזוהר שבהנחת תפילין בחול המועד ישנו פגם חמור (עיין בית יוסף ל"א, ב; כסף משנה תפילין ד', י). אך בשו"ע הוא מביא את הנימוק הפשטי. וכפי שראינו לעיל, דעה זו שאסור להניח תפילין בחול המועד מופיעה גם בדבריהם של גאונים וראשונים שהלכו על פי הנגלה ולא הכירו את ספר הזוהר, וכפי הנראה הם נימקו זאת בנימוק הפשטי הנ"ל.] עוד אציין שיש מן הפוסקים שכתבו שאם האדם מתכוון בהנחת התפילין לא לשם מצוה ודאית אלא מחמת הספק, אין בכך איסור (עיין שו"ע הרב ל"א, ב). המשנה ברורה (ל"א, ח) אף כתב שהאדם יתנה לפני הנחת התפילין, שאם אין חיוב בתפילין בחול המועד הרי הוא מכוון להניחן שלא לשם מצוה, ובאופן זה יימנע מן האיסור. אולם יש לשים לב שפוסקים אלה פסקו בעיקרון שיש להניח תפילין בחול המועד, וכדי לפתור את הבעיה שיש בכך איסור על פי הדעה החולקת הם הציעו דרכים אלה. אותם פוסקים שסברו שאין מניחים תפילין בחול המועד, לא הציעו דרכים כאלה כדי לצאת מן הספק ולהניח בכל זאת, משמע שלדעתם הדבר אסור בכל אופן (עיין כעין זה בפסקי תשובות ל"א, ב). (ועיין עוד במשנ"ב ל"א, ה – מדבריו עולה שאין זה מוסכם שבהנחה שלא לשם מצוה אין איסור כלל; ועיין גם במשנ"ב כ"ה, ס.)
עוד בנושא תפילין בזמנים שונים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il