שלום לכבוד הרב. מה עושים אם הכנסנו בטעות בצל שנחתך בסכין בשרית לתוך סיר מרק חלבי?

שלום וברכה ! אם יש במרק שיעור של 60 פעמים כנגד עובי הסכין שחתכו בו את הבצל או כנגד שיעור נטילה (כ-2 ס"מ) של המקומות שנחתכו בבצל - כל המרק מותר באכילה כולל הבצל. מקורות: כתב השו"ע (יו"ד צ"ו א) ע"פ ספר התרומה, שמאכל חריף שחתכו בסכין בשרית, שאם לא נטל מהם כדי נטילת מקום, צריך שישים כנגד מה שנגע בסכין בהם. וכתב הש"ך (סק"ח) שבדרך כלל לא יודעים באיזה מקום נגע הסכין, לכן צריך לשער כנגד כל הסכין, ורק אם יודעים בוודאות באיזה מקום נגע הסכין, יש לשער כנגד אותו מקום. וכתב הרמ"א ש"אם חתך דק דק צריך לשער שישים נגד כל הצנון", והסביר הש"ך (סק"ט) שכוונתו שהצנון קטן מהסכין, אך אם הסכין קטנה מהצנון, בסכין בשרית או חלבית משערים כנגד הסכין. כלומר אף שלא ניתן לשער כנגד "כדי נטילה" כיון שכל חתיכה שנחתכה יש בה פחות מכדי נטילה, ובזה אף לשיטת השו"ע כולו אסור, וכל שכן לרמ"א שסובר שבכל האיסורים אמרינן "חתיכה נעשית נבילה" מספיק במקרה זה לשער כנגד הסכין, שהרי אינו בלוע מאיסור אלא מהיתר (רמ"א שם, ובנוש"כ, ט"ז סק"ה, שו"ע ורמ"א צ"ד ו' וט"ז סק"י, ש"ך סקכ"ג). יש לציין שמכיוון שאי אפשר שיבליע הסכין טעם יותר ממה שבלוע בו אם כן אם הסכין שחתך בו קטן מכדי נטילה ועבר ובישל את הדבר החריף - משער שישים כנגד עובי הסכין. ואם הסכין עבה יותר מכדי נטילה- מספיק לשער כדי נטילה, ואם כן תמיד משערים כנגד השיעור הפחות שבשניהם (שו"ע ורמ"א צ"ו א', ש"ך סק"ז וסק"ט). לגבי חישובים מדוייקים של עובי הסכינים השונים בימינו, יעויין בספר הנפלא פתחי מגדים (פרק ח' הערה 6). אם אנו לא יודעים באיזה חלק מלהב הסכין השתמשנו, יש לשער כנגד כל הלהב, אלא אם כן אומר החותך שיועד בדיוק באיזה חלק השתמש שאז משערים כנגד המקום שנגע הסכין בדבר חריף (כן עולה מדברי השו"ע שם, וכן כתב הש"ך סק"ח, ודלא כט"ז שכתב שאינו נאמן כיון שלאו אדעתיה). בברכת חודש טוב,