ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים הדלקת נרות

בן משפחה ספרדי שהדליק לפני האבא

הרב בניהו שרגאט"ז טבת תש"פ
52
שאלה
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א רציתי לשאול האם בן גדול מעדת בני הספרדים הסמוך על שולחן אביו שהדליק נר חנוכה בזמן צאת הכוכבים ללא רשות מאביו, האם הוציא ידי חובה את בני הבית או שהאבא יכול להדליק בברכה?
תשובה
שלום וברכה לכתחילה בעל הבית ידליק ראשון בביתו. הדבר נכון גם בשל הספק ההלכתי על הברכה וגם מצד כיבוד הורים. אם כבר הקדימו אחר והדליק לפני שבעל הבית הדליק, נראה לי שידליק בעל הבית ללא ברכה מפני ספק ברכות להקל. מקורות והרחבה במקרה שאשתו של אדם הדליקה כבר בביתו, הוא יצא ידי חובתו ואינו יכול להחליט שאינו יוצא ולהדליק בברכה אף שהוא במקום אחר. וזו לשון הב''י: בית יוסף אורח חיים סימן תרעז ג (ב) כתוב בתרומת הדשן (סי' קא) דאכסנאי שהוא נשוי אם רצה להדליק ולברך משום הידור שפיר דמי ולי נראה דאין לסמוך על זה לברך ברכה שאינה צריכה: וכך פסק בשו"ת מהרש"ל סימן פה '...ואיש ואשתו בודאי מספיק להם נר אחד ואכסנאי הנשוי אם אינו יודע שאשתו מדליקה עליו יכול להדליק ולברך אבל אם יודע בבירור שהיא מדלקת עליו אין לו לדלוק אם לא שהוא בבית יחידי ומשום הרואה ידליק אבל מ"מ לא יברך והיכא שלא ידע שהיא הדליקה עליו ובא באותו לילה צריך לחזור ולדלוק /ולהדליק/ ולברך לפי שחל עליו חובת חכמים אבל היכא שאינו רוצה לצאת בהדלקה של אשתו שמדלקת עליו בבית נראה דלא כל כמיניה ואינו יכול לברך'. וכן פסק הפרי חדש אורח חיים סימן תרעז יש מהאחרונים שכתבו, שמי שאינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו, יכול להדליק בברכה, דממילא חל חיובא עליה, וטעות הוא בידם בטעם הדבר מבאר מרן החיד''א שבדברים שצריך לכוון לצאת י''ח, יכול להחליט שאינו יוצא בברכת השני. אך בחנוכיה, לא צריך לכוון לצאת י''ח, אוטומטית יוצא 'בהדלקת ביתו' וכך לשונו בברכי יוסף אורח חיים סימן תרעז ב. דין ב. הגהה. ומברך עליהם וכו'. זהו כדעת תה"ד סי' ק"א. אבל מרן בב"י כתב דהוי ברכה שאינה צריכה. וכבר הרב ט"ז (ס"ק א) עמד על דברי מרן, והכריע כדעת תה"ד. ובאמת שסברת מרן בזה צריכה ישוב, דאם זה אינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו ורוצה לקיים המצוה בעצמו למה לא יברך מאחר דמקיים המצוה והוא אינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו, ומי חייבו לזה להיות כפוף לצאת בהדלקת אשתו. והרי מרן לעיל סי' ו' דין ד' פסק יש נוהגין שאחר שבירך אחד ברכת השחר וענו אחריו אמן, חוזר א' מהעונים אמן ומברך ועונין אחריו אמן, וכסדר הזה עושין כל אותם שענו אמן ואין לערער עליהם וכו', ואף אם היה המברך מכוין להוציא אחרים הם מכוונים שלא לצאת בברכתו, עכ"ל. הרי דמרן גופיה קיים מנהג זה שבכל יום נענו כלם ואמרו אמן ומהדרי לברוכי, ומצו לכווני המברך והעונים לצאת, ועכ"ז פסק דאין לערער עליהם דהעונה אינו מכוין לצאת. וגם זה צווח ככרוכיא דלא בעי נפיק אחר אשתו, וזו כחו לאלהינו כח גברא לקיים המצוה בעצמו, ואמאי כתב דאין לסמוך על דברי תה"ד דהוי ברכה שאינה צריכה. ועם שיש חולקים על מרן כידוע, נתפשט המנהג בכרכים ועיירות גדולות כדברי מרן. ותו הוא עצמו דפסק כן, אמאי הכא היטב חרה לו על התה"ד. וכיוצא בזה הביא ראיה הרב ט"ז מברכת המוציא ויוצר וברכת המזון, דיכול לברך לעצמו, והאריך בזה. ע"ש באורך. ואפשר לחלק בין זו לכל הני, דכל הנך בשעת אמירת חבירו הברכה הדבר תלוי בו דצריך לכוין לצאת בברכות חבירו, ואם לא כיוין לא יצא, אף שיכוין המברך להוציאו, וכיון שבו הדבר תלוי אם לא כיוין לצאת ובירך לעצמו לא הוי ברכה שאינה צריכה, אבל הכא שאין תלוי בכונתו כלל ובין יכוין לצאת בהדלקת אשתו בין לא יכוין פטיר ועטיר בהדלקת ביתו, וממילא הוא יוצא, ולא שבקי רווחא לדידיה דלבעי כוונה לצאת, בכי הא סבר מרן דהוי ברכה שאינה צריכה. כן נראה לי לדעת מרן. ראינו שאשתו שהדליקה, הוציאתו ידי חובה בעל כרחו כי נפטר ב'הדלקת ביתו'. אמנם יש לברר האם 'פטיר ועטיר בהדלקת ביתו' הוא דין מיוחד לאשתו שהדליקה כי אשתו כגופו והיא נקראת 'ביתו' או שמא כל אחד שהדליק בביתו נחשב כ'הדלקת ביתו' שפוטרתו בעל כרחו? וכן יש לברר אולי דווקא אם הוא במקום אחר מביתו, אז לא יכול לברך ,אך אם הוא עדיין בביתו, אולי אין אפשרות לאחר [אף לא לאשתו] להדליק לפניו ובכך לפטור אותו בע''כ מהמצווה כי מראש ההדלקה שלהם לא מוסכמת עליו? ילקו''י הסתפק בדבר במספר מקומות: כך לשונו בהלכות חנוכה סימן תרעז עמוד תקד 'דשמא גם יש לחוש שאם ידליק קודם בעל הבית ממילא יוצאים כל בני הבית בהדלקה זו אם נחשיב את הכל לבית אחד ואיך ידליק בעל הבית עצמו בברכה' וכן שם בעמוד תעד 'והחשש לדינא הוא כאשר אחד רוצה להקדים את בעל הבית ואפילו אחד מהילדים הקטנים שבזה אפשר שכיון שכבר הדליקו נרות חנוכה בבית זה ממילא כולם יוצאים בעל כרחם ושוב במה שבעל הבית מברך הוי ברכה לבטלה'. וכן כתב שם בעמוד תעו :'ויש מי שהעיר שהרי אפשר שכיון שהדליקו באותו בית ממילא יוצאים כל בני הבית ואפשר שאפילו בא אדם זר והדליק בתוך ביתו יוצאים בני הבית בעל כרחם וא''כ כאשר האכסנאי מדליק בתוך ביתו של בעל הבית גורם לבעל הבית ספק ברכה לבטלה במה שיברך אח''כ בעל הבית על נרות שלו' א''כ למעשה מידי ספק לא יצאנו ויש להדליק ללא ברכה. אמנם לכתחילה ודאי שנכון לאפשר לבעל הבית לברך ראשון גם כדי לא להכנס לספק ברכה וגם כדי לקיים מצוות כיבוד הורים. בדיעבד כשכבר הודלק, נראה לענ''ד שבעל הבית ידליק ללא ברכה. שנזכה בעז''ה ברחמים ובמהרה להדליק את המנורה בבית המקדש
עוד בנושא הדלקת נרות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il