שאל את הרב

להכין נרות שבת משאריות נרות חנוכה

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

ד טבת תש"פ
שאלה
האם אפשר להכין נרות שבת או נר נשמה משאריות נרות השעווה שהדליקו ילדים בני פחות מבר מצווה?
תשובה
שלום רב לשואל היקר! יש כאן כמה צדדים להקל ולהשתמש בנרות אלו לשבת. אולם אם אין צורך מיוחד להדליק בנרות אלו, ראוי להשתמש לשבת קודש בנרות חדשים. מקורות והרחבה: ראשית יש לחלק, שאם מדובר בנר שכבה לאחר חצי שעה, מותר להשתמש בו כיון שכל האיסור הנאה בנרות חנוכה, הוא דוקא שכבו בתוך חצי שעה. אולם יש לדון במקרה שהנרות כבו בתוך חצי שעה, האם ניתן להנות בהם לצורך מצוה. במבט ראשון בסוגיה בטושו"ע (תרע"ז ד') משמע שיש לאסור לגמרי מכל שימוש, כיון שכך עולה מפשטות דברי מרן השו"ע שפסק כדעת הגאונים ורוב הראשונים, וז"ל (שם): "הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה, עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הקצה למצותו. ואם נתערב בשמן אחר ואין ששים לבטלו, יש מי שאומר שאין להוסיף עליו כדי לבטלו". וכבר ביאר השו"ע (תרע"ב ב') ששיעור זמן זה הוא כחצי שעה, והוסיף "ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן, וכן יכול להשתמש לאור לאחר זה הזמן". אולם ראה במ"ב (קנ"ד סקנ"ב) שביאר שמה שאסור להנות מנר חנוכה בעודם דולקים אפילו לתשמיש של קדושה, לדעת השיטה הראשונה שהובאה בסתם בדברי השו"ע (תרע"ג א'), הוא משום שיהיה ניכר שהודלק לשם מצות חנוכה, ולא לשם דבר אחר. שאם כבר נשאר נותר מהשמן, וכבר לא שייך הטעם שלא יהיה ניכר שהודלק לשם מצוה. אלא שיש לעיין האם בכך שיש איסור הנאה בשמן שנותר, פירושו שלא ניתן להשתמש בו גם לצורך מצוה כיון שבכך הוא נהנה או שאומרים בזה מצוות לאו נהנות ניתנו. והנה בחכמת שלמה (תרע"ז ד') לג"ר שלמה קלוגר זצוק"ל, כתב שפשוט שמותר להשתמש בנותר השמן שבנר חנוכה למצוה, משום שמצוות לאו להנות ניתנו, וגם לסוברים שמצוות דרבנן להנות ניתנו, מכל מקום באיסורי הנאה מדרבנן פשוט שניתן לקיים בו מצוה מדבריהם, ועוד שבנר חנוכה עצמו יש מתירים תשמיש של קדושה, ואף האוסרים היינו רק בזמן שהנרות דולקים. ועוד שעצם שריפת נותר השמן הוא יותר ביזוי משימוש בשמן לדבר מצוה, שהרי כל השריפה היא רק משום שהשמן אסור בהנאה. ועיין שם שהביא בשם הט"ז (קנ"ד) שאף בדבר שאסור להוריד אותו מקדושתו, היינו רק אם הוא ראוי עוד למצוותו, אבל אם אינו ראוי למצותו עדיף יותר לעשות בו מצוה קלה משיגנוז אותו. וסיים "וזה הוי דבר פשוט לדעתי ולא הייתי צריך להעלותו בכתב, רק בגלל שראיתי שבפמ"ג משב"ז כתב להיפוך והתיר רק ע"י הוספה ומכח ספק ספקא, כתבתי להוציא מלב הספר הנ"ל, ובמחילה מכבוד תורתו שגג בזה מאד וכו'" ואף שיש בדברים אלו חידוש מפשטות הטושו"ע, מכל מקום כיון שיצאו מגברא רבה, ודאי שהמיקל יש לו על מי לסמוך. כמו כן יש לצדד להקל, משום שהמדובר בנידון השאלה בילד הקטן מגיל מצוות, ואם כן ההדלקה נובעת מדין חינוך. אולם יש לפקפק על כך משום שלדעת בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, ונוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק, נראה שגם כאן שייכת סברת הראשונים (עיין ר"ן שבת כא., ורמב"ן שם) שבעלהבית הקצה לגמרי את הנרות למצוה, כיון שלא יודע מתי יכבו. מאידך אולי זה דוקא בנרות שהוא מדליק מדין חיוב. יחד עם כל האמור, כיון שמדובר בנרות זולים מאד שכבר דלקו, נראה שאם אין צורך מיוחד, יש להדליק נרות שבת קודש בנרות חדשים. וכל שכן שעל נרות שבת נאמר בשו"ע ע"פ דברי הרמב"ם (רס"ג) שצריך להוציא כל מה שיש לו עבור נרות שבת, ודין זה מיוחד לנרות שבת (ולנרות חנוכה, ראה שו"ע תרע"א), וכבר העיר על כך הביה"ל (רס"ג). בברכת השבת,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il