ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
שאל את הרב הלכה ברכות השבח והראייה

לברך על ברק ורעם בתפילה בלימוד וברהמ"ז

שאלה
האם מותר לברך על ברק ורעם באמצע התפילה או לימוד תורה, ומה הדין לגבי ברכת המזון?
תשובה
שלום לשואל היקר ! השומע רעם או רואה ברק (וכן הרואה כוכב שביט או הרגיש רעידת אדמה וסופה חזקה כ"הוריקן") - א. אם הוא אוחז כעת בפסוקי דזמרא - יכול לברך ברכת עושה מעשה בראשית אפילו באמצע מזמור. ב. באמצע ברכות קריאת שמע, וכל שכן באמצע שמונה עשרה - לא יפסיק כדי לברך עליהם. ג. האוחז בקריאת שמע בין ברכה אחת לחברתה - נחלקו בכך הפוסקים, למעשה כיוון שזו מצווה עוברת, רשאי להפסיק ולברך עליהם. ד. לפני שמתחיל נפילת אפיים ולאחר מכן - יכול לברך, אולם באמצע נפילת אפיים - דינו כאמצע קריאת שמע וכנ"ל. ה. העוסק בלימוד תורה - יפסיק ויברך, אלא אם כן הדבר מפריע לו מאד לרצף הלימוד ובפרט אם הברקים והרעמים ימשיכו לאחר מכן. ו. לגבי ברכת המזון - נראה שבג' ברכות ראשונות - לא יענה, ומברכה רביעית יכול לענות. מקורות: מבואר בשו"ע (ב"ו ג') שאפילו באמצע קריאת שמע יש להפסיק לצורך אמירת קדיש, קדושה, ברכו ומודים. וביאר המ"ב (ס"ו ס"ק י"ט) שכיון שנפסק להלכה ש"שואל מפני היראה" אפילו באמצע קריאת שמע, מפני בשר ודם, קל וחומר שיש להפסיק מפני כבוד הקב"ה. ומכאן למד המ"ב להפסקה עבור אמירת ברקים ורעמים, וז"ל (שם): "ומהאי טעמא נראה דאם שמע קול רעמים יפסיק ויברך, דהוי מצוה עוברת. ויש חולקין, דכיון שהוא עוסק בשבחו של מקום אין לו לפסוק בשביל שבח אחר". למעשה חתם המ"ב את דבריו (שם): "גם מהחיי אדם משמע דאם שמען באמצע אין לו לברך עליהן, כי אם כששמע אותן בין הפרקים". משמע דאין לברך כלל בין הפרקים, אלא יברך בין הפרקים. וכן נקטו פוסקים רבים (בקצושו"ע הביא מחלוקת אם מותר להפסיק לברך בין הפרקים ולא הכריע, וכתב בשו"ת תהילה לדוד שהיקל יש לו ע"מ לסמוך, יעויין מג"א שם סק"ה, ושו"ע הרב שם ד', בית ברוך כלל כ' סקכ"ח, הגרע"א על השו"ע שם, שו"ת יבי"א ח"ו ו' ב'). ולגבי ענייה באמצע לימוד תורה, ראה בשו"ת באר משה (ח"ב י'), ומש"כ בפסק"ת (רכ"ז הערה 23) בעניין אם הדבר מפריע לו בלימודו ע"פ המשנה באבות (פ"ג, ז' וברטנורא שם), גבי המפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה וכו' וכמ"ש במקור חיים לחו"י וז"ל: "אמרו לו נראה קשת - אינו מחויב לילך חוץ ולברך, וכל שכן שאין להפסיק לימודו". לגבי ברכת המזון נחלקו הפוס' האם דינו שוה לשמונה עשרה או לדין בין פרק לפרק כנ"ל, ודבריהם נסובים על מש"כ השו"ע (קפ"ג סע' ח') שיש מי שאומר שדינה כתפילה לעניין לשאול בברכת המזון מפני היראה והכבוד. עפ"ז כתב כה"ח (שם ס"ק מ"ה) ע"פ החסד לאלפים, המהר"ח פלאג"י זצ"ל והבא"ח, שלא יענה לכל דבר שבקדושה באמצע ברכת המזון דהוי כשמונה עשרה, וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (ח"ו ל"ז) בשם גדולי הפוס'. אולם לדעת ערוה"ש (סע' ח') והחזו"א (כ"ח סק"ג) אין להשוות לגמרי בין תפילת לחש לברכת המזון, וכתבו שהשו"ע לעיל כתב לאסור רק הפסק מפני היראה והכבוד אך לעניין קדיש וקדושה מותר לענות באמצע הברכה, ובין הברכות יכול לענות גם אמנים של שאר ברכות כדין בין פרק לפרק, וא"כ נראה שלשיטת החזו"א ועוד אחרונים יכול לברך ברכת רעם וברק בין ברכות ברכת המזון. ובערוה"ש שם הוסיף שבברכה רביעית יכול לענות לדברים שבקדושה לכל הדעות, ונראה שהוא הדין בנידון השאלה. בברכה נאמנה,
עוד בנושא ברכות השבח והראייה
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il