ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
מתמודדים עם הקורונה באתר ישיבה. היכנסו כעת!
שאל את הרב שבת ומועדים סעודת ומשתה פורים

אכילת זרעונים בפורים

שאלה
שלום וברכה. אשמח לדעת מה טעם אכילתם ומה נחשב זרעונים?
תשובה
שלום רב. א. יש שכתבו לאכול זרעונים בפורים, זכר לדניאל וחבריו שאכלו זרעונים בחצר המלך בבל, ושנעשה להם נס בעקבות זה, ודניאל הוא התך המופיע במגילת אסתר. ועוד משום שאסתר עצמה אכלה זרעונים ונשמרה ממאכלות אסורות. ב. לגבי זרעונים, יש שציינו לאכול אורז, כרוב, סמבוסק ממולא בקטנית, ועוד מאכלים שונים. יש שכתבו שהכוונה לכל מיני הקטניות, ויש שהתנגדו לאכילת קטניות בימים טובים, וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו. מקורות והרחבה: הרמ"א (תרצ"ה ב') כתב ע"פ הכלבו: "יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחבריו בבבל", כלומר זכר לזרעונים שאכלו דניאל וחביריו ולא אכלו חלילה מאכלות אסורים כשהיו בחצר מלך בבל (דניאל א' טז'), ונעשה להם בזה נס (ראה בא"ח לקמן). והקשו האחרונים (ראה ערוה"ש שם) מה הקשר בין דניאל לפורים, וביאר הלבוש (שם) שמבואר בגמ' (מגילה טו.) שהתך המוזכר במגילת אסתר כאחד מסריסי המלך אחשוורוש, הוא הנביא דניאל. והמ"ב (שם סקי"ב) כתב טעם נוסף, שגם אסתר אכלה בעצמה זרעונים שהיתה בבית המלך, וכדברי הגמ' (בריש מגילה) שכוונת הפסוק (אסתר ב' ט') "וישנה לטוב", ובגמ' מגילה (יג.) מובא במה שינה את אסתר לטובה משאר הנערות? רבי יוחנן אמר, שהאכילה זרעונים. ופירש רש"י (שם) שהזרעונים טובים לצדיקים להבדילן ממאכל טמא. והנה הוזכרו בפוסקים מינים ממינים שונים ונזכיר מקצתם, יש שכתבו ע"פ הקדמונים שכוונת המילה זרעונים היא לכל מיני הקטניות והתבואה, ויש שכתבו ע"פ הרמב"ם (כלאיים פ"א ח') שגם ירקות הם בכלל זרעונים (ועיין ברש"י ומצודות על דניאל א' י"ב, שו"ת דברי יציב ח"ב רצ"ז ו'), והמקור חיים בעל החוות יאיר (ד"ה מאכל זרעונים) כתב שנהגו לאכול אורז, והבא"ח (תצוה י"ט) כתב שנהגו לטגן מולייתא בבשר וקטניות, הנקרא סמבוסק, זכר לאכילת זרעונים שאכלו דניאל וחבריו, וסיים הבא"ח: "ועשה להם הקב"ה נס בזה". ואם כן נראה שזהו טעם בפני עצמו, וכפשט דברי הרמ"א כאמור. וצ"ל שכיון שאנו עוסקים בנס ביום זה, ולדניאל וחבריו התרחש נס גדול בעקבות שמירה זו, אם כן ראוי לציין זאת בפורים. ואף שמרן הבא"ח ועוד פוסקים הזכירו להדיא קטניות, מכל מקום אמנם יש שכתבו שאין לאכול קטניות בפורים, וככן כתב מחזור ויטרי (סי' תסה') בחריפות: "ארור האיש אשר יאכל עדשים בליל פורים ובמועדים ובחדשים וכו' ארור האיש אשר יאכל פולין כתושין וכו' כל בית ישראל יעלו עליו חמושים לגרשו מתוך קהל קדושים". ובמג"א (סי' קלא' ס"ק יד') כתב בשם המהרי"ל: "בני אוסטרייך נוהגין שאין אוכלין קטניות בימים שאין נופלין (שאין אומרים בהם תחנון) משום דדמי לאבילות המתגלגל". אולם נראה שבני ספרד ורבים מבני אשכנז לא נוהגים כן, ונהרה ונהרה ופשטיה, ולכן כל אחד יעשה כמנהג אבותיו ותבוא עליו ברכה. בברכת פורים שמח,
עוד בנושא סעודת ומשתה פורים
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il