ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
מפיצים תורה בקליק - הצטרפו אלינו!
שאל את הרב הלכה שאלות אקטואליות

לזרוק תנ"ך עם ה'ברית החדשה' שאינו שלי

שאלה
שלום לכבוד הרב. מצאתי בבית של סבתי תנ"ך באנגלית שבסופו מודפס גם הברית החדשה. סבתי חולת אלצהיימר כך שאיני יכול לבקש את רשותה לזרוק את הספר. היא מנהלת/ניהלה אורח חיים דתי מאוד, כך שאם הייתה צלולה סביר מאוד שהייתה עושה מה שההלכה אומרת. (יש לה ספריה עצומה כך שגם אפשרי שהספר נכנס בלא ידיעתה). מה עלי לעשות?
תשובה
שלום וברכה לשואל היקר. ראשית תבורך על שימת הלב והאכפתיות לקרוביך. בשאלה שאתה מעלה, ניתן לזרוק את דברי השקר שהם מכנים ה"ברית החדשה", ולהשאיר את שאר התנ"ך. אולם למעשה נראה שניתן לקחת את כל התנ"ך, לגנוז את חלק התנ"ך ואת השאר לשרוף או לזרוק. הרחבה: הספר שהם מכנים הברית החדשה, הוא דברי שקר וכפירה ומעין ע"ז ויש לשורפו וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות ס"ת) ביחס לס"ת שכתבו מין שיש לשורפו. אלא שבנידון התנ"ך לבדו ללא ה"ברית החדשה", כיון שמדובר בהדפסת מחשב של תנ"ך ללא דברי הכפירה, נראה שיש לגונזו. עיין בזה במהר"ם שיק (או"ח סי' ס"ו), אגרות משה יו"ד ח"ב סי' קל"ז, שבט הלוי ח"ג סי' קמ"ה. וראה יחווה דעת (ג' ע"ט) לגבי התנ"ך, ושמסיק שם שראוי להחמיר שלא ללמוד בו, וכן כתב בציץ אליעזר ט"ו ל"ב סק"ג. ומשמע שבנידון השאלה לא ניתן להוציא אלא לחתוך את ה"ברית החדשה" ורק אותה להוציא, אולם ראה לקמן. וביחס לדין מזיק ממון שאינו שלו, נראה לדמות ספר זה למה שכתב מרן השו"ע (חו"מ שפ"ב א') גבי אילן העומד לקציצה שהוא היזק לרבים, שאם קדם אחד וקצצו שלא מדעת הבעלים, אין צריך לשלם לבעלים את דמי האילן, הואיל והאילן עומד להיקצץ ולא הפסידו כלום. ואדרבא מבואר שם שעושה בכך מצוה, ולכן מדינא דגמרא חייב לשלם לבעלים על כך שחטף ממנו את המצוה להסיר את הנזק. וכל שכן שהדבר מותר בנידון השאלה כיון שיש בזה "אפרושי מאיסורא", ואומרים בכך "זכין לאדם שלא בפניו", וכל שכן במקרה הנ"ל, שסביר להניח שהסבתא היתה שמחה שיסירו דברי כפירה והסתה מביתה. ואף שמבואר ברמ"א (שם) שסתם מזיק אינו נאמן לומר שההניזק נתן לו רשות להזיק את ממונו, כיון שזהו מיגו במקום חזקה. וכפי שביאר הסמ"ע (שם סק"ג) שזהו אנן סהדי שהבעלים לא נתן לו רשות להזיק את ממונו. מכל מקום מבואר בשו"ע (שם) שנאמן לומר שהסיר את האילן שמזיק לרבים ברשות הבעלים, והטעם לכך כתב הסמ"ע (שם סק"ב) שבמקרה זה אינו נקרא שטוען נגד חזקה, שהרי יתכן שהבעלים אמר לו לקצוץ, משום שמדובר בהיזק לרבים, אלא שלא היה לו פנאי לקוצצו. ועיין גם בפתחי חושן לגר"י בלוי (נזיקין פ"א א'). וכיון שמסתבר שהסבתא היתה רוצה להיפטר מכל הספר הזה, כיון שהוא מחובר יחד בכריכה אחת עם דברי הכפירה שלהם, וכמו כן ודאי שאתה מזכה אותה בכך, כיון שהכרת אותה עוד בזמן שדעתה היתה צלולה ודעתה לא היתה מתיישבת אם היתה יודעת שיש לה בספריה ספר כזה. בנוסף יש צד לומר שכל הספר טעון שריפה, וכיון שאין רגילות להשאיר ספר חתוך שאין לו כלל ערך בתוך ספריה, בפרט במציאות שאתה מעלה שיש לה ספריה גדולה ובטח שיש לה ספרי תנ"ך מתוקנים, כל זה חזי לאיצטרופי לכך שנראה בפשטות שיש לשרוף או לזרוק את הספר המצורף בסופו לפח אשפה, ואת התנ"ך לגנוז. בברכה נאמנה,
עוד בנושא שאלות אקטואליות
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il