אני מסתובבת עם בקבוק מים במשך היום, גם בחוץ וגם במקומות סגורים ושותה בערך פעם בחצי שעה.( אך יכול לצאת מצב שבמשך כמה שעות לא אשתה) אשמח אם הרב יוכל להדריך אותי מתי עלי לברך על המים ברכה ראשונה ואחרונה והאם זה בסדר לנהוג כך.

שלום וברכה ! הדרך הנכונה ביותר, היא לברך ברכה ראשונה בכל פעם שאת צמאה, ואת שותה כמות שמספיקה לך לעת עתה (לפחות רביעית = 86 סמ"ק), ואז מיד לאחר מכן - תברכי ברכה אחרונה. עצה זו נכונה הן בבית והן מחוצה לו. אולם אם יותר נוח לך לברך פעם אחת בתחילה למשך זמן רב יותר שאת נמצאת בבית, ולברך ברכה אחרונה בסוף כל השתיה הממושכת, את צריכה לעמוד בב' תנאים: א. את יודעת שתמשיכי לשתות בתוך חצי שעה (בדיעבד עד 72 דקות), ב. לא לצאת מהבית ולהסיח דעתך לגמרי מן השתיה. מקורות והרחבה: המנהג הרווח בציבור הוא, שכאשר נמצאים במקום אחד זמן רב, כגון בבית או בעבודה, ומידי פעם שותים עוד כוס ועוד כוס או שתיה ממושכת מבקבוק, אז מברכים פעם אחת ברכה ראשונה, ולאחר גמר השתיה מברכים ברכה אחרונה, אף שעובר יותר משיעור זמן עיכול שתיה, שלחלק מן הפוסקים הוא כחצי שעה (כה"ח קפ"ד ס"ק כ"ט), ולרוב הפוסקים זמן של כ72 דקות מהשתיה הקודמת, ויש למנהג זה על מה לסמוך (שו"ת ציץ אליעזר י"ב סי' א', שו"ת יחוה דעת ח"ו סי' י"א). יש לציין את דעת קצות השולחן (סימן ס' ק"כ) ששיעור עיכול למשקה הוא זמן קצר מאד, כי"א דקות, ויש לחוש לדבריו כשאפשר. אולם הדרך הנכונה ביותר - היא לברך בכל פעם (שאת צמאה) ברכה ראשונה, ובסיום השתיה של אותו פרק לברך ברכה אחרונה (אם שתית רביעית = 86 סמ"ק). כיון שבמנהג שכתבנו לעיל, פעמים רבות ניתן להפסיד את הברכה האחרונה על השתיה הקודמת, כיון שעובר זמן עיכול משתיה זו (כמו שכתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' ק"ב, וח"י סי' ט"ו, ע"פ דברי הבה"ל ק"צ ב' ד"ה אחר), כמו כן קורה שחושבים להישאר במקום מסויים ופתאום נאלצים לצאת החוצה, והדבר גורם ל"היסח דעת", המצריך שוב ברכה ראשונה (כמובא באריכות בשו"ע ובנושאי כליו בסימן קע"ח וקפ"ד) או שרוצים להמשיך לשתות ולא מברכים ברכה אחרונה, ולבסוף שוכחים לברך. בברכה רבה,