ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה כתובה

כתובה שיש ספק ביחוס הכהונה

64
שאלה
שלום וברכה. מה הדין לגבי כתיבת "הכהן" בכתובה. החתן עדיין אינו שומר על מצוות, ומתוך דבריו כמסיח לפי תומו נראה שהוא כהן. אולם בכתובה של הוריו לא רשום שהוא כהן. הרשם נישואין של הוריו (פתחו בת"א לפני עשרות שנים) רשם בתיק נישואין שהוא כהן וכן מצוין בתעודת נישואין האם נכון להסתמך על הרשם ולציין שהוא כהן. יש לציין שהרב שערך להם חופה השמיט גם את שם המשפחה. המשפחה מצומצמת והחתן נאלץ לעשות חתונה כמעט ללא קרוביו מחמת הקורונה, ולא ניתן ליצור קשר כ"כ עם הקרובים שרחוקים לצערנו משמירת מצוות.
תשובה
שלום וברכה. יש לרשום פלוני בן פלוני הכהן, ובהעתק לרשום שיש לעשות בירור נוסף כאשר יהיה צורך בדבר (וראה בהרחבה). הרחבה: כיון שההוראה המקובלת היא שרשמי הנישואין עושים את החקירה ביחס לייחוס החתן, והרב שמסדר קידושין סומך עליו, יש בכך עדות שהחתן כהן. לכן למעשה יש להאמין לרשם (שו"ע אהע"ז ג' ב', ואפילו פסול עדות נאמן עליו). וכל שכן שזו העבודה שלו, ומתוך בירור נאמר לי שרשמי הנישואין עושים בדיקות הרבה יותר טובות מעורך הקידושין. כמו"כ הרב שהשמיט מהכתובה את הייחוס כהן, השמיט בטעות גם את שם המשפחה, צריך לדעת שלא תמיד עורכי החופה יודעים מה כתוב בתיק, וכל שכן שלא עושים בירור מקיף. ויש לצרף את דעת הרמ"א, שאין לחוש שיעלו משטרות לתרומה שאין לנו תרומה דאו' בזה"ז (וכן נוהגים כיום, רמ"א אהע"ז ג' א'), ואדרבא לכאורה מצילים אותו בכל שלא יעבור על איסור דאורייתא, כיון שהוא טוען שהוא מוחזק ויש לו סיוע מהרשם נישואין. וכל שכן שיש לחתן דין כהן בצירוף מה שכתבת שהחתן אמר לו כמסיח לפי תומו שנראה לו שהוא כהן. לכאורה גם אם כתבו כהן אין זה מיחזי כשיקרא ופוסל את הגט, וכמ"ש התוס' להדיא (גיטין פ. ד"ה ושם), וז"ל: "ור"ת הביא ראיה שאין שטר נפסל כשנשתנה בו דבר שאין צריך, מדאמר בכתובות דלאו אכולא מילתא מסהיד אלא אמנה שבשטר ולא על מה שכתוב שהוא כהן, אלמא אפילו אינו כהן השטר כשר וסברא הוא דעדים לא קיימי אלא על עיקר מעשה". אכן בגט דבר זה פוסל, כמו שמבואר בנחלת שבעה (סימן מ"ה ס"ק כ"א אות כ"ה), משא"כ כתובה שדינה כשאר שטרות. וכאן לכאורה יש עדיפות לכתוב כהן כיון שכאן יש צד של אפרושי מאיסורא אם חלילה יתגרש וירצה לשאת גרושה או אם נאנסה אשתו, זה יגרום לרשם ולרב לברר יותר לעומק. וכל שכן אם כתבו פלוני בן פולני הכהן, והכהן מוסב על אבי החתן, וכן פוסק באגרות משה (אבע"ז ח"ג סימן כ"ו), שו"ת באר יצחק (אהע"ז י"ב) ומשפט הכתובה (פרק ט"ז) שאינו פוסל. בנידון השאלה כאמור לא ניתן לדבר עם ההורים הם בחו"ל ואינם מגיעים לחתונה גם בגלל הקורונה וכו', ואין עם מי לדבר, הם מבוגרים ולא כ"כ שומרי מצוות. אולם יש לעשות כל השתדלות כדי לברר את הדבר עם קרובי המשפחה וכיוצא, ורק אם אין דרך לברר, יש לעשות את האמור לעיל. ראיתי במשפט הכתובה (שם עמ' שס"ט) שהציע לציין את הספק למטה "נסתפקנו בפלוני אם הוא כהן או לא ולכן לא כתבנו יחוסו למעלה", והעדים לא צריכים לחתום כיון שאינו שייך לכשרות הכתובה אלא רק להבא להכשר יוחסין בעם ישראל. וכתב שאם לא רוצים לכתוב כן, עדיף להשמיט לגמרי. אולם כאמור, לענ"ד בנידון השאלה, יש לכתוב כהן כיון שכן דעת הרשם נישואין, וכן דעתו של הבן נוטה, ועוד שיש בכך תועלת ליוחסין, ואפרושי מספק איסורא עתידי. כל זה מלבד הבושה הגדולה שיכולב להגרם מכך, מכל מקום נראה שיש לכתוב זאת בהעתק כתובה, על הצד שרשם הנישואין טעה. עוד אציין מה שכתב לי הגר"ח איידלס שליט"א שדעתו להשמיט כהן מצד מעלת יוחסין כאשר יש ספק אף שקרוב לודאי שהוא כהן וכאמור לעיל, כמו כן נאמר לו מפי הגרי"מ שטרן שליט"א שבעל שבט הלוי זצ"ל נהג להשמיט בחלל את השם כהן. עכ"ד. למעשה לאחר שנתברר שניתן לסמוך על דברי הרשם נישואין, ועוד שכן כתוב בתעודת נישואין, והוראת משרד הדתות לסמוך על זה אפילו בלא כתובה, יש לעשות כמו שכתבנו לעיל, בנוסף יש להוסיף ביחס לחלל, מה שכתב בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' קל"א), שאפילו הבן ודאי חלל, יש לכתוב פלוני בן פלוני הכהן. כיון שהכהן מוסב על האב, ואין לפסול את האב בכתובה, והוא הדין בנידון השאלה שנכתוב פלוני בן פלוני הכהן, ואף אם יש חשש, הכהן מוסב על האב. בברכה נאמנה,
עוד בנושא כתובה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il