ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה האם מברכים במקרים שונים

ברכה על מות מחבלים באיראן מקורונה

שאלה
שלום הרב יש לי שאלה קצת מוזרה אבל מעניינת- לגבי בכירי המחבלים באיראן וכן לגבי נאסרלה שנדבק במחלה כשימות (בקרוב, חולה בקורונה) האם אפשר לברך שהחיינו או הטוב והמטיב?
תשובה
שלום רב. לא מצינו בחז"ל ובפוסקים שמברכים שהחיינו או הטוב והמטיב במציאות זו, אולם אכן יש להודות לה' ולשמוח כמו שכתוב במשלי (י"א י') "ובאבד רשעים רינה", ושמחתנו על כך שבורא עולם שומר ומציל אותנו ומשגיח עלינו באופן מיוחד. מקורות: בגמ' במגילה (טז.) מובא הדו שיח בין המן למרדכי בשעה שהמן הוצרך להרכיב את מרדכי על הסוס, וז"ל: "לא יכילנא דכחישא חילאי מימי תעניתנא, גחין וסליק, כי סליק בעט ביה, אמר ליה: וכי לא כתיב לכו (משלי כ"ד י"ז) בנפל אויבך אל תשמח, אמר ליה: הני מילי בישראל, אבל בדידכו כתיב (דברים ל"ג כ"ט) ואתה על במותימו תדרך". כלומר מרדכי אמר שהוא חלש מהתענית והוא צריך עזרה לעלות, וכאשר המן התכופף ומרדכי עלה על גבו, בעט בו, ומה שכתוב בנפול אויבך אל תשמח, היינו בישראל. מאידך בגמ' (שם י:) מובא ביחס להצלת ישראל ממצרים, בזה"ל: "מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה (שמו י"ד כ'), באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה, א"ל הקב"ה: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני". ואף שלכאורה מדובר על בקשת המלאכים לומר שירה, וכמו כן מדובר על שירה והלל ולא על שמחה גרידא. מכל מקום כתב מרן בב"י (ת"צ ד') בשם שבלי הלקט, שמה שאין גומרין את ההלל בשביעי של פסח ובימי חול המועד, הוא מפני שנטבעו המצרים באותו זמן, והרי כתוב בפסוק: "בנפול אויבך אל תשמח", עיין שם ובשו"ע (שם) ובמ"ב (שם סק"ז). ומשמע בפוסקים שגם גויים שונאי ישראל, שייכים במידה מסויימת בפסוק זה. בטח ובטח כאשר מדובר באדם השמח בתקלת חבירו מישראל, שכבר כתב בזה בספר חסידים (סי' תק"ל) שבזה מביא על עצמו חלילה פורענות, שנאמר (משלי י"ז ה'): "שמח לאיד לא ינקה". בחק יעקב (ת"צ ט') כתב שיש לחלק, שדוקא אמירת הלל ושירה לפני הקב"ה אינה שייכת בזמן זה, שמראים כאילו יש שמחה לפניו בעצם הטביעה של המצריים, אז אין אומרים משום ש"מעשי ידי טובעים בים". אבל אומרים "זמן שמחתנו", כיון שכך כתוב בפסוק (משלי י"א י'): "ובאבוד רשעים רינה". עכ"ד. ונראה להוסיף על דבריו, ע"פ מה שכתב מרן השו"ע בהלכות אבלות (יו"ד שמ"ה ה'): "כל הפורשים מדרכי צבור והאם האנשים שפרקו על המצות מעל צוארם, ואין נכללים בכלל ישראל בעשיתם וכו' וכן המשמדים והמוסרים, כל אלו אין אוננים ואין מתאבלים עליהם, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנשים ומתעטפים לבנים אוכלים ושותים ושמחים". וביאר זקני הש"ך (ס"ק ט'): "על שאבדו שונאיו של מקום דכתיב, באבוד רשעי' רנה". והיינו ששמחה מותרת, אך הלל ושירה לה' על עצם פטירתו, אינו שייך כאמור. וראה למעשה בספר גשר החיים (פרק כ"ה ד' א'). למעשה צריך לשמוח ולהודות לה', על כך שהוא מציל אותנו מיד שונאינו, שבכל דור ודור קמים עלינו, ואנו רואים עין בעין את ישועת ה', ומתקיים בנו תדיר דברי נעים זמירות ישראל" (תהלים פרק צ"א): "יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש – רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה". אולם לחדש שיש לברך על כך הטוב והמטיב או שהחיינו, זה לא מצינו בחז"ל. ברכות אלו ניתקנו בעיקר על הנאה מראיית אילנות מלבלבים, מפירות חדשים, כלים חדשים, כלומר על עצם הטוב שהקב"ה משפיע עלינו ללא הרף. משא"כ במפלת רשע, שעצם מפלתו היא אכן שמחה לישראל, אך אינה מחייבת ברכה כאמור. אנו מתפללים לרפואת כלל ישראל, ומקווים לזכות לבניין בית מקדשנו ולגאולת עולמים, אמן. בברכה נאמנה ובשורות טובות,
עוד בנושא האם מברכים במקרים שונים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il