ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים ליל הסדר

איזה "זרוע" לקנות לפסח ואם אוכלים אותה

2704
שאלה
שלום לרב. א. מה נהוג לקחת ל"זרוע" בליל הסדר? ב. האם אוכלים אותה?
תשובה
שלום וברכה. א. יש נוהגים לקחת זרוע כבש, יש נוהגים רגל של עוף או זרוע של עוף, כלומר הכנף, ויש נוהגים זרוע של בקר. למעשה מנהג רוב בני אשכנז לקחת כנף, ובקרב בני ספרד יש נוהגים לקחת זרוע כבש, ויש כנף וכדו'. ואם אין אפשרות להשיג זרוע, יכול לשים כל בשר אחר, שהרי במשנה כתוב תבשיל, משמע כל תבשיל. ב. בכל קהילות האשכנזים וברוב קהילות הספרדים, המנהג שלא לאכול צלי כלל בליל הסדר, וכל שכן זרוע צלויה שהיא זכר לקרבן פסח, כיון שנראה כאוכל קדשים בחוץ, וחכמים אסרו זאת. אולם לאחר ליל הסדר אין חשש לאוכלו, כיון שרק ליל הסדר הוא זמן אכילת קרבן פסח. אולם בני תימן נהגו לאכול אף את הזרוע בליל הסדר, ולא נהגו באיסור זה. כמו כן אם הזרוע מבושלת, אין חשש לאכול את הזרוע ואכן יש קהילות שנהגו לבשל את הזרוע ולאוכלו בליל הסדר. מקורות והרחבה: חז"ל תקנו (גמ' פסחים קיד:) שבשולחן ליל הסדר יהיו שני מיני תבשילין, אחד זכר לקורבן הפסח ואחד זכר לקרבן חגיגה שהיו מקריבין בזמן שבית המקדש היה קיים. ונחלקו הראשונים האם כיון שלשון המשנה שני תבשילין, כלומר שיהיו שניהם מבושלין כדי שיאכל לאוכלן או שניהם צלויין (ב"י בשם הגה"מ בשם תוס, וראה תוס' שם ד"ה שני שכתב רק את האפשרות שיהיו שניהם מבושלין) או שתבשיל המכוון נגד קורבן פסח צריך להיעשות צלוי כמו שהיה במקדש, והתבשיל שמכוון כנגד קורבן חגיגה צריך להיות מבושל, שהרי החגיגה באה בין צלי בין מבושל (שם בשם ר"ח, וראה מ"ב תע"ג ס"ק כ"ז). וכתב השו"ע (תע"ג ד'): "ונהגו בבשר וביצה, והבשר נהגו שיהיה זרוע, ונהגו שהבשר יהיה צלי על הגחלים והביצה תהיה מבושלת", והוסיף הרמ"א: "והוא הדין צלויה, וכן נוהגין בעירנו". וכתב המ"ב (ס"ק כ"ז) שהטעם לזרוע, על שם הזרוע הנטויה שהראה הקב"ה במצרים, והוסיף בשם הפמ"ג, שמי שאין לו זרוע יקח שאר בשר אף בלא עצם. עוד כתב המ"ב (בס"ק כ"ג) שפשוט זכר לחגיגה יכול להיות בשר מבושל, והחידוש הוא שגם בביצה זה מועיל, כמו שמוכח בש"ס ובביאור הגר"א (שעה"צ כ"ט). הטעם שבחרו בביצה ביאר הכלבו, משום שבארמית "בעי" פירושו צריך, והיינו ד"בעי רחמנא למפרק יתנא", שצריך הקב"ה לגאול אותנו. ויש שכתבו משום שאנו עושים זכר לאבלות בית המקדש, שהרי ביצה היא מאכל אבלים (שם). וכתב המ"ב (שעה"צ ל"ו) שמה שכתב הרמ"א שנהגו לצלותה, כיון שחוששים לפוסקים שסוברים כבן תימא (בגמ' שם ובתוס' שם) שתבשיל זה צריך להיות דוקא צלי. ובעניין סוג הבשר לקחת נחלקו המנהגים, יש שנהגו לקחת זרוע של כבש, ויש שנהגו לקחת זרוע של בקר, ויש נוהגים רגל של עוף או כנף או גרגרת ולא מבהמה כדי שלא יהיה דומה לקרבן פסח (ראה פסק"ת תע"ג י"ב), למעשה רבים מבני אשכנז נהגו לקחת כנף, שהיא בעצם הזרוע של העוף, והקפידו בדוקא שלא ליקח מבהמה כדי שיהיה ניכר שהוא זכר ולא כאוכל קודשים בחוץ. ומבני עדות המזרח יש שנהגו בזרוע ממש של כבש, ויש שנהגו בכל חלק של בשר, שהרי אפשר כל חלק של בשר אם אין זרוע (ראה הגדה של פסח להג"ר יצחק חזן זצ"ל) לדעת מרן השו"ע ופשטות דברי הפוסקים, הכוונה לבשר זרוע שצלו אותו על גחלים, ואכן יש שנהגו לעשות כן. אולם בערוה"ש (שם סע' ט') כתב שנהגו לבשל את הבשר ולא לצלותו. וכן כתב בספר אור צדיקים (סי' ל"ב ג'), שאת הבשר נהגו לבשל. ויש שנהגו לבשל את הזרוע (והביצה) ואח"כ צולים אותו מעט ע"ג האש והטעם לכך כדי שלא ידמה לקרבן פסח שהיה רק צלי. וברוב קהילות ישראל נהגו שלא לאכול את הזרוע בליל הסדר (מ"ב סקל"ב בשם האחרונים, כה"ח תע"ו), אולם בני תימן נהגו לאוכל את הזרוע בליל הסדר, וכן נוהגים יוצאי דמשק אלא שהם מבשלים את הזרוע, שלא יהיה נראה כאוכל קודשים בחוץ (ראה שו"ע תע"ו א', ומ"ב שם, וחזו"ע ח"א סי' מ"ג, יחוה דעת ח"ג סי' כ"ז), ובני תימן לא נהגו באיסור זה. שנזכה לאוכל מן הזבחים ומן הפסחים בקרוב. בברכה רבה,
עוד בנושא ליל הסדר

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il