ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים הכשרת כלים

הכשרת מדיח ותנור בפסח

40
שאלה
שבוע טוב. מה הטעם שרבים נמענים מלהכשיר מדיח כלים לפסח? הרי הוא נשטף בחום עם חומר פוגם וזה תמוה מאד החומרה הזו שהיא בלי "טעם"? אגב גם תנור בקלות ניתן להכשיר, וגם בזה אינו מובן מדוע רבים לא מכשירים את התנורים שלהם.
תשובה
שבוע טוב מבורך. זוהי שאלה טובה, ואכן יש פוסקים שמתירים זאת לכתחילה. אולם רבים נמנעים מלהכשיר מדיח כלים, ונראה שטעמם הוא, משום שיש מדיחי כלים שיש בהם הרבה חריצים וחלקים מפלסטיק וגומי שקשה לנקותם היטב. מאותה סיבה רבים נמנעים מלהכשיר תנורים, כיון שיש בתנור מקומות שקשה להגיע אליהם ועוד מרכיבים המקשים על הכשרת התנור (יש לציין שכיום בסכום מועט ניתן לקנות תנור קטן שיוכל לשמש את בני הבית בצורה טובה במשך שבעת ימי הפסח). ביחס לחומרות בפסח, כתבו הפוסקים שאין לזלזל באף מנהג שישראל קדושים מחמירים בו בפסח (דברי הרא"ש בפסחים) ונראה שאמירה זו נכונה גם ביחס לזה. הרחבה: יש שכתבו להתיר להכשיר מדיח כלים (ראה ילקו"י תנ"א י"א), ואף התירו להדיח כלי בשר וחלב יחד (עיי"ש בהערות). ובמקום צורך יש להתיר זאת, ע"י שמנקים היטב את המדיח כולל הגומי והפילטר, להמתין 24 שעות, ולהפעיל את המדיח עם חומר פוגם בטמפרטורה הגבוהה ביותר. את הרשתות ברזל נראה שיש להגעיל כרגיל, והוא הדין להכשרה משאר איסורים במשך השנה (ראה אגרו"מ או"ח ג' נ"ח). אולם יש פוסקים שכתבו להמנע מלהשתמש במדיח כלים בפסח (ראה בקובץ מבית לוי ח"א עמ' ל') והטעם לכך הוא שיש חריצים וגומיות והמים החמים לא תמיד מגיעים לכל מקום, וכן יש בו חתיכות פלסטיק שלחלק מהפוסקים לא ניתן להכשירם, והאגרו"מ הזכיר שיש מדיחים שמורכב בהם חלקי פורצילן שודאי שלא ניתן להכשירם (אגרו"מ יו"ד ח"ב סי' כ"ח, וראה בסי' כ"ט שנטה בסופו להחמיר יותר). וכן כיון שקשה לנקות היטב את המדיח גם מחמץ בעין שנמצא במקומות נסתרים, נהגו רבים להמנע מלהכשיר מדיח כלים. ונראה שהדיון סביב מדיח כלים, דומה למה שכתבו הפוסקים ביחס להכשרת תנור, שאף שנראה שניתן להכשירו כמו כל כלי אחר, מכל מקום כיון שיש בו חורים וחריצים ומקומות שקשה להגיע אליהם יש להמנע מלהכשירם. יש לציין שבמדיחים ובתנורים החדשים (כל שכן תנור עם ניקוי עצמי – פירוליטי), יש מקום להקל ולהכשיר, וגם הפוסקים שכתבו להחמיר, נראה שהיו מקילים יותר בתנורים בני זמננו.   נחתום בעניין חומרות בפסח, ונזכיר את דברי הרא"ש שכתב (על פסחים מה:) שישראל קדושים הם וגוררים כל חמץ הנמצא אפילו כלשהו אפליו בכותלי הבית. וע"פ דבריו, פסק בשו"ע (תמ"ב ו'): "נהגו לגרר הכתלים והכסאות שנגע בהם חמץ, ויש להם על מה שיסמוכו". וביאר המ"ב (שם סקכ"ח) מדוע הוסיף השו"ע ויש להם ע"מ שיסמוכו, וז"ל: ש"אין ללעוג על המנהג לומר שהוא מנהג שטות וחומרה יתירה אלא יש לזה סמך מן הירושלמי דאיתא שם: הטח את ביתו בצק, חייב לבער". ואם כן יש להמנע מלזלזל בחומרות יתירות שיש להם אפילו טעם רחוק. וראיתי ביאור נפלא של הגר"נ קרליץ זצ"ל בספרו חוט שני (שבת ח"ג ענייני פסח) שחמץ שעל הכתלים והכסאות הוא מעט ומאוס ומעיקר הדין אין בו חובת ביעור, כמו שכתב המ"ב (שם סקל"ג) אלא שלמדנו מדבריו של הרא"ש, שההרחקה והזהירות מדברים שאינם ע"פ דין - זוהי מידת קדושה הראויה לעם ישראל. בברכת פסח כשר ושמח,
עוד בנושא הכשרת כלים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il