ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה דרכי הגאולה

קיבוץ הגלויות או המשיח - מי קודם?

הרב עזריה אריאלכ"א ניסן תש"פ
130
שאלה
שלום, יש לי שאלה בעקבות ויכוח עם מישהו חרדי. ברור שהיום אנחנו באמצע קיבוץ גלויות, ואני גם מכירה הרבה מקורות שלפיהם קיבוץ גלויות יתרחש לפני ביאת המשיח (כגון הגמרא שהגאולה תתרחש בסדר כמו הברכות בתפילת עמידה ועוד). אבל לפי הרמב"ם נראה שקודם המשיח יבוא ואז יהיה קיבוץ גלויות. איך מיישבים את הסתירה הזאת?
תשובה
לשואלת, שלום וברכה! שלוש הקדמות: 1. ראשית יש להגדיר נכון את השאלה, כפי שפתחת: "ברור שהיום אנחנו באמצע קיבוץ גלויות". זו עובדה ברורה כשמש, ואם יש מקורות שלפיהם לא מובן למה ה' יתברך גלגל את הדבר בימינו אזי צריך לעיין בהם ולנסות לבאר אותם, אבל לא לסמא את העיניים ולרמות את עצמנו כאילו אין כאן קיבוץ גלויות. 2. לגבי סדר הדברים בגאולה קבע הרמב"ם כלל גדול (הלכות מלכים פי"ב ה"ב): "יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם... ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת... אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר". הרמב"ם מצביע על הסתירות והמחלוקות שקיימות בדברי חז"ל בעניינים אלה, המלמדות על כך שדברי חז"ל בנושא זה לא נאמרו על פי מסורת מפי הנביאים אלא מהבנתם של חכמים את הפסוקים, ובפסוקים יש מקום להבנות שונות ומנוגדות. לכן הרמב"ם כתב מתווה מסוים שהולם לדעתו יותר את פשטי הפסוקים, אך הוא כותב שאינו קובע בזה מסמרות, והעיקר הוא להאמין באופן כללי בביאת המשיח. 3. העלייה לארץ איננה רק הבטחה אלא גם, לדעת רוב הפוסקים, מצווה של יישוב ארץ ישראל (בין אם "מצוה חיובית" ובין אם "מצוה קיומית"). גם אם יש מקורות שקיבוץ הגלויות ההמוני יתבצע על ידי המשיח, אין בכך כדי להפקיע את המצווה. הרי הרמב"ם גם כתב (הל' מלכים פי"א ה"ד) שהמשיח יכפה את עם ישראל לקיים את התורה; האם מישהו סבור שאסור לחזור בתשובה, או לכפות על קיום המצוות כאשר הדבר אפשרי, עד ביאת המשיח? כעת לדיון האם לפי המקורות קיבוץ הגלויות אמור להיות לפני ביאת המשיח או אחריה. ציינת בצדק שיש מקורות לקיבוץ הגלויות לפני ביאת המשיח, ובראשם הגמרא שהזכרת (מגילה יז ע"ב) על סדר הברכות בתפילה: "ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים? - דכתיב 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא'. וכיון שנתקבצו גליות - נעשה דין ברשעים... וכיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים... וכיון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים... והיכן מתרוממת קרנם? - בירושלים... וכיון שנבנית ירושלים - בא דוד, שנאמר: אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם" (רש"י: "אחר ישובו בני ישראל - אחר ישובו לבית המקדש, ובקשו הקדוש ברוך הוא ואת דוד מלכם"). יש גם מקורות הנגדיים, מהם עולה שהמשיח קודם לקיבוץ הגלויות: במדרש שיר השירים רבה (פרשה ב,א): "השביע לישראל שלא ימרדו על המלכיות... ושלא יעלו חומה מן הגולה. אם כן למה מלך המשיח בא? לקבץ גליותיהן של ישראל". מדוע הרמב"ם העדיף את המקור הזה? כאמור, הרמב"ם העדיף את המקורות שמתאימים יותר לפשט הפסוקים. לכן נראה שהרמב"ם מתבסס על פשט הפסוקים בספר ישעיהו (יא,א-יב): "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה... וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם. וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ". "חוטר מגזע ישי" הוא המשיח, ולפי סדר הדברים כאן התגלותו קודמת לקיבוץ הגלויות. אלא שיש מקום לדקדק מהמילה "שנית" שקיבוץ הגלויות המדובר כאן הוא בשלב שני, אחרי קיבוץ ראשוני שלפני ביאת המשיח (וכך כתב בפירוש המיוחס לרמב"ן לשיר השירים ח, יג). מאידך, יש מקור בפסוקים גם לשיטה המקדימה את קיבוץ הגלויות. ביחזקאל פרק לז (פס' כא-כד): "וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁם וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל אַדְמָתָם. וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יִהְיוּ עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד. וְלֹא יִטַמְּאוּ עוֹד בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם וּבְכֹל פִּשְׁעֵיהֶם וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ וְחֻקֹּתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם". מסדר הדברים משתמע שבתחילה יהיה קיבוץ גלויות, אחר כך הקמת מלך, חזרה בתשובה, וביאת מלכות בית דוד (וכך במלבי"ם שם). למקורות נוספים ראי במלבי"ם במיכה ד, ח. נמצא, אם כן, שאין הכרח לתאם בין כל מדרשי חז"ל בנושא זה, וייתכן שיש בזה מחלוקת. באשר לפסוקים, אפשר להבין מהם שיש שני שלבים בגאולה, האחד לפני המשיח והאחד אחריו. יתכן גם שהפסוקים נכתבו מלכתחילה באופן עמום שמאפשר פירושים שונים, כדי להותיר מקום לכמה אפשרויות התלויות ברצון ה' ולפי מצב הדור (הרחבה בכיוון זה ראי בספר 'ירושלים במועדיה' על חג הפסח מאת הרב אביגדר נבנצל שליט"א, עמ' רכט-רלו: "פירוש נבואות הגאולה תלוי בבחירתנו").
עוד בנושא דרכי הגאולה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il