ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים מנהגי ימי הספירה

פרקי אבות בשבתות בין פסח לשבועות

102
שאלה
שלום וברכה א. האם יש מקורות קדומים לאמירת מסכת אבות בשבתות שבין פסח לשבועות. ב. האם זה נכון שהוסיפו את פרק ו' הנקרא "קניין תורה" למסכת אבות בגלל מנהג זה? ג. מתי יש לומר פרק זה לפני תפילת מנחה של שבת או אחרי תפילת מוסף?
תשובה
שלום וברכה, א. מנהג זה מופיע בקדמונים, וכך הונהג בקהילות רבות בארץ ישראל ובפרט בקרב בני ספרד. ב. במסכת אבות יש חמשה פרקים, ובין פסח לעצרת יש בדרך כלל שש שבתות, לכן הוסיפו פרק 'קניין תורה' כדי שיקראו כל שבת פרק אחד, כהכנה לחג מתן תורה. ג. יש נוהגים לקרוא פרק זה אחר תפילת מוסף של שבת (יש נהגו לפני פיטום הקטורת לפני שמתחילים משנת 'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא'), ויש נוהגים לקוראו קודם תפילת מנחה של שבת או אחריה. ויש נוהגים לומר פרקי אבות בכל חודשי הקיץ. מקורות: א. מנהג זה קדמון, ונזכר בסידור רב עמרם גאון (דף ל'), ובאבודרהם (דיני פסח לעצרת), הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות, חיקור דין ח"א י"ט), שה לבית אבות בהקדמה ושכן מנהג ירושלים, כה"ח (רצ"ב ס"ק כ"ג), ארץ חיים ((שם) שכן מנהג ארץ ישראל. וכן מובא במנהגי בית אל סע' נ"ד. והטעם לתקנה זו, משום הכנה לחג שבועות, מתן תורה, בבחינת מה שאמרו חז"ל: "דרך ארץ קדמה לתורה", וראה עוד במדרש שמואל בהקדמה. ב. כן כתב הר"י חיון ז"ל בספר מילי דאבות (ויניציאה ש"ס תחילת פרק ו'), וכן הובא בספרי מנהגי האחרונים. ג. הרמ"א (רצ"ב ב) הביא את המנהג לומר פרקי אבות בשבת במשך כל חודשי הקיץ, וז"ל: "ונהגו שלא לקבע מדרש בין מנחה למעריב, אבל אומרים פרקי אבות בקיץ ושיר המעלות בחרף, וכל מקום לפי מנהגו". ואם כן אצלו נהגו לומר כן לאחר תפילת מנחה של שבת, וכבר כתבו כן בסידור רב עמרם גאון (שם), ובסידור רש"י (סי' תקט"ז), ולפי מנהגם שם נהגו לומר כן כל ימות השנה או כל ימות הקיץ. ובספר בכתר שם טוב (חח"ג דך 368 סק"ג) כתב לומר כן קודם מנחה, וכן כתב בספר מנהגי הספרדים בארץ ישראל להר"י שווארץ בעל תבואות הארץ (הודפס בקובץ זכור לאברהם שנת תשנ"ו דף תקפ"ב). וכתב בכתר שם טוב (שם) שיש שנוהגים לומר כן אחר תפילת מוסף, והוא מנהג ספרד הישן שהביא הטור (סי' רצ"ב) שבספרד נוהגים לקרוא בשחרית, אולם בכש"ט (שם) כתב שם שכבר נשתנה המנהג לקוראו בזמן מנחה. מה שכתבנו שיש נוהגים לקוראו לפני פיטום הקטורת, כן מנהג יוצאי מרוקו ובעוד מספר קהילות, ונהגו לומר לפני הקריאה משנת "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". וראה במדרש שמואל בהקדמה מה שכתב בשם הר"מ אלמושנינו ז"ל. יש להוסיף שאבל תוך שבעה לא יקרא פרקים אלו, כיון שאין הם חלק מהתפילה (ראה תוספת שבת סי' רצ"ב סק"ו, פמ"ג שם מש"ז סק"ב, כה"ח שם סקכ"ד). שזכות 'אבות' תעמוד לנו לקיים 'מילי דאבות' ! ברכה והצלחה,
עוד בנושא מנהגי ימי הספירה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il