ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר יסודות האמונה

מי אמר שיש בחירה חופשית?

הרב חיים שרייברב אייר תש"פ
98
שאלה
שלום כבוד הרב, יש שאלה שמעסיקה אותי כבר זמן רק. האם לאדם יש בחירה חופשית? אשמח אם תוכל לצטט לי מקורות תודה מראש
תשובה
שלום בתורה נאמר "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים פרק ל' פס' י"ט). מכאן ניתן להבין כי לאדם ניתן חופש בחירה. כך גם משתמע ממסורת חז"ל כגון "אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (בבלי ברכות לג ע"ב) וכן: הַכּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה; וּבְטוֹב הָעוֹלָם נִדּוֹן; וְהַכּל לְפִי רב הַמַּעֲשֶה (אבות פרק ג' משנה ט"ו). רבי סעדיה גאון מוכיח את ענין הבחירה החופשית מהנחת היסוד שישנו צדק אלוקי. ההוכחה היא בדרך השלילה: אם נניח כי לאדם אין בחירה חופשית אין שום טעם למצוות ה', והענשת האדם על חטא שאינו אחראי לו תהווה סתירה לצדק האלוהי. כהוכחה נוספת רבי סעדיה גאון מסתמך על תחושת האדם, כי הבחירה החופשית היא עובדה בלתי אמצעית של התודעה. רבי סעדיה גאון מניח כהנחת יסוד כי הקב"ה ברא את העולם בכוונה להיטיב עם בני האדם. כדי להוציא את כוונתו אל הפועל הוא קבע כללים והנהיג סדר בהנהגת העולם. לדוגמה, מערכת המצוות שנתן לבני ישראל מטרתה להיטיב עמם. תפיסת עולם זו מעוררת את שאלת הבחירה החופשית כפי שרס"ג רואה אותה. אם כל מטרתו של הבורא היא להיטיב עם האדם, מדוע הוא ברא אותו כיצור בחירי? צייתנות אוטומטית למצוותיו הייתה לכאורה משיגה את המטרה ביתר יעילות. תשובתו של רס"ג היא, שדווקא בכך מתבטאת מידת החסד של אלוהים ביחסו אל האדם. הוא נותן לו לזכות בגמול על ידי מאמציו הוא. טובה המגיעה לאדם בדרך החסד אינה שוות ערך לטובה שמשיגים אותה דרך מאמץ ויגיעה - תוך כדי לבטים ומאבקים. גם הרמב"ם סבור כי האדם בעל בחירה חופשית. בהלכות תשובה (ה:ג) כתב כי הבחירה החופשית היא "עיקר גדול ועמוד התורה והמצווה". בשמיני משמונה פרקים הוא מוסיף - "שדבר מוסכם הוא מתורתנו הקדושה ופילוסופיית יוון במה שאימתוהו הוכחות האמיתיות, שכל פעולות האדם מסורות בידו, אין עליו הכרח בהם". וכן באיגרתו לחכמי מונטפשלייר כתב, כי אכן זהו "עיקר מעיקרי דת משה רבנו, וגם הפילוסופים כולם מודים בו"; וכך שב וניסח את העיקרון במורה הנבוכים (ג:יז): "יסוד תורת משה רבנו עליו השלום וכל ההולכים אחריה היא שהאדם בעל יכולת מוחלטת...שיהא האדם בעל יכולת על כל אשר יחפוץ או יבחר ממה שיש לו יכולת עליו, וזה יסוד שתודה לה' לא נשמע כלל באומתנו הפכו. מהשימוש החוזר בביטויים כמו "עיקר", "עמוד" ו"יסוד" ניתן להיווכח עד כמה הרמב"ם מחשיב את עיקרון הבחירה החופשית כבסיס למכלול החיים הדתיים של כל יהודי. מתוך דברי רס"ג משמע כי הבורא התכוון להיטיב עם האדם כאשר העניק לו בחירה חופשית. מכאן שיכולת זו נחשבת לנכס עבור האדם, באשר היא מאפשרת לו לקבל את טובו של הבורא בזכות ולא בחסד. האברבנאל מציג את עמדתו, לפיה הבחירה החופשית היא מעלה רוחנית המקנה לאדם מידה של שלמות כדלהלן: "כל טובו ושלמותו של האדם היה במציאות הבחירה והיכולת על הטוב ועל הרע כפי יצרו, ואם לא היה כן, לא היה אדם ולא היה מצוה אותו הקב"ה [...] כי לא תיפול הצוואה אלא למי שיש לו בחירה ורצון". וכך גם עמדתו של רבי משה חיים לוצאטו אשר כתב: "היות האדם אותה הבריה הנבראת לידבק בו, ית"ש, והיא המוטלת בין השלמות והחסרונות, והיכולת בידה לקנות השלמות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירתו ורצונו, כי אילו היה מוכרח במעשיו להיות בוחר על כל פנים בשלמות, לא היה נקרא באמת בעל שלמות...על כן הוכרח שיונח הדבר לבחירתו, שתהיה נטייתו שקולה לשני הצדדים ולא מוכרחת לאחד מהם, והיה בו כוח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה, והיכולת גם כן בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצה (דרך ה', חלק א, פרק ג, א). [המקורות נלקחו מסיכום באתר דעת - אינציקלופדיה יהודית]. יום טוב
עוד בנושא יסודות האמונה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il