שאל את הרב

  • הלכה
  • נצרות ואיסלם

האם מוחמד מוזכר בתורה

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

ו אייר תש"פ
שאלה
שלום רציתי לשאול כמה שאלות שהטרידו אותי בזמן האחרון, ראיתי שהמוסלמים אומרים ששלושת האבות- אברהם יצחק ויעקוב היו מוסלמים. למה הם טוענים את זה אם הם היו יהודים? בזמן האחרון ראיתי גם יהודים ורבנים (שלא גרים בישראל) שמפרסמים שמוחמד הנביא של האיסלאם מוזכר בתורה ושיש פסוקים שמדברים עליו וגם המוסלמים אומרים את זה. האם יש פסוקים שמדברים עליו בתורה?
תשובה
שלום רב ! הדברים האלה וכיוצא בהם הם דברי שקר וכזב. וכבר האריך בזה הנשר הגדול, הרמב"ם (באגרת תימן הידועה). הדיונים על כך בעולם כמעט שתמו, ונשארו רק לעורר גיחוך. הרמב"ם מתנסח (שם) בחריפות, שה"נביא" שלהם "משוגע בלי ספק". הכל נסיון להעתיק מתורתנו הנצחית! כל הספורים והדמיונות שהם משמיעים הם - "שחוק וליצנות כמו שמשחקים מפעלות הקוף כשידמה מעשיו למעשה האדם" (שם). אין יהודי שומר מצוות שטוען מה שכתבת אחרת הוא נכנס לגדר מין ואפיקורס, הרי זה סילוף תורתנו הקדושה. "ברוך הוא אלוקינו שהבדילנו מן התועים". נחתום בברכה שאנו אומרים כל יום בשמחה: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". מקורות: זה לשון הרמב"ם באגרת תימן (קטע קטן הנצרך לענייננו): "ומה שזכרת מדבר הפושע שהכניס בלבות העם שמלת "במאד מאד" (בראשית י"ז כ') הוא נאמר על משגע וכן מה שאמר (דברים ל"ג ב') "הופיע מהר פארן" רומז אליו וכן מה שנאמר (דברים י"ח ט"ו) "נביא מקרבך מאחיך כמוני" וכן הבטחתו לישמעאל (בראשית י"ז כ') "ונתתיו לגוי גדול" דברים אלו כבר נדחו ונסתרו מרוב הרגלתם בפי הכל ולא נאמר בהם שהם בתכלית התלישות בלבד אבל אומרים שצחוק הוא והתול לקחת מהם ראיה והם דברים שאינם מביאים ספק בשום פנים ואפילו בלב ההמון והפושעים בעצמם המשחקים בדברים האלו אין דעתם שכן הוא וגם אינו מסתפק להם, אבל כוונתם באלה הדברים להתפאר בהם בפני הגוים ולהראות להם שהם מאמינים אבל הקלון שאומר שמשגע כתוב בתורה. והישמעאלים עצמם אינם מאמינים בראיות אלו ואינם מקבלים אותן ואינם לוקחים אותן לראיה לפי שבטולה מבואר ומפני שלא מצאו להם טענה בשום פנים בפסוק מפסוקי התורה ולא בסברה ולא בדמיון כדי שיתלו ממנו הוצרכו לומר שהחלפנו התורה ושנינו אותה ושגררנו שם פלוני מן התורה ולא מצאו להם שום טענה להנצל יותר קרובה מזו ואף על פי שהיא בתכלית ההריסה ובטולה גלוי אפילו להמון כל שכן ליחידים הואיל והתורה העתיקוה ללשון ארמית ולשון פרס ולשון יון ולשון לעז קודם שעמד הפסול כמה מאות מן השנים ועוד שהיא מקובלת דור מפי דור ממזרח העולם ועד מערבו ולא נמצא בכל זה שום חלוף כלל ואפילו בדקדוקיה אפילו בין קמץ חטף לשורק לא נמצא בה שום חלוף ולא הוצרכו לטענה זו החלושה אלא שלא מצאו שום ספק בתורה וביאור הדבר ממה שכתוב "ונתתיו לגוי גדול" אין רצונו לומר גדול בתורה ובנבואה אלא במנין בלבד וכבר נאמר בעובדי עבודה זרה (דברים ד' ל"ח) "גוים גדולים ועצומים" וכן במה שאמר "במאד מאד" אלו היתה הכונה בו שיצא ממנו פלוני היה אומר "וברכתיו במאד מאד" ואז היה אפשר להתלות זה הטוען בחוט של קורי עכביש לומד שענינו אברכנו להיות מזרעו פלוני אבל הואיל ואמר "במאד מאד" אחר שאמר "והרבתי" יורה הדבר שאינו אלא על דרך ההפלגה ברב המנין. והנה באר הקדוש ברוך הוא בתורה לאברהם אבינו עליו השלום שכל מה שהבטיחו הבורא יתברך מברכות ושיתן מצוות לזרעו ויבדיל אותו מזולתם שבשביל זרע יצחק נאמר בלבד זה ולא על זה האחד והוא סמוך ומושג לברכת יצחק שנאמר (בראשית כ"א י"ג) "וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא" ובאר בזה שהעיקר יצחק וזה האחר טפל ועוד ביאר בפירוש ואמר (בראשית כ"א י"ב) "כי ביצחק יקרא לך זרע" ועוד כשנסכים על ישמעאל שאפילו היות זרעו הרבה במנין לא יהיה חסיד ולא יהיה לו חן בשלמות האנושית כדי שתתפרסם בו ותתודע, אבל תתודע חסידותך בזרעך החסיד והוא הזרע הבא מיצחק וזה פירוש "יקרא" כמו שנאמר (בראשית מ"ח ט"ז) "ויקרא בהם שמי ושם אבותי" כלומר יתפרסם בהם ויתודע ואחר כך באר יצחק שהברכות ההן שהבטיח בהן לאברהם שבכלל הברכות ההם שיקים בריתו ותורתו של הבורא בזרעו כמו שאמר לבניו (בראשית י"ז ח) "והייתי להם לאלהים" ואחר כך יחד יצחק והבדילו מישמעאל בכל הברכות האלו כמו שבארנו ויחדו בברית זולת ישמעאל כמו שנאמר (בראשית י"ז כ"א) "ואת בריתי אקים את יצחק" ואחר שאמר בשביל ישמעאל (בראשית י"ז כ) "הנה ברכתי אותו" באר לנו הקדוש ברוך הוא ענין זה על ידי יצחק שיעקב יחד בכל הברכות האלו זולת עשו, והוא מה שאמר יצחק (בראשית כ"ח ד') "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך". הנה התבאר לנו שמעלת התורה שהבטיח בה הקב"ה לאברהם שתתקיים בזרעו שיצחק הוא המיוחד בה ואחריו יעקב מזרע יצחק וכן מצאנו הנביא עליו השלום שנתן הודאה להקדוש ברוך הוא על הטובה הגדולה הזאת שכן כתוב (תהילים ק"ה ט') "אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם". ומה שיש לך לדעת שזה השם שעלה בדעת הישמעאלים שכתוב בתורה שאחזו בו הפושעים כלומר "במאד מאד" שהוא "מחמד" אינו מחמד אלא אחמד כי הוא פשט המאמר שהם אומרים שהוא כתוב בתורה וכשליחות המכזבים שהוא "אבנגלוו" ששמו "אחמד" ומספר "במאד מאד" אינו עולה למספר "אחמד" שסוברים שהוא כתוב בתורה... אבל מה שזכרת מעסק האיש שהוא אומר שהוא משיח בערי תימן, דע שלא תמהתי ממנו ולא מן המאמינים בו, לפי שהוא משוגע בלי ספק, ואין על החולה אשמה ופשע, אם לא יסובב הוא חוליו. וכן איני תמה מן המאמינים בו מקוצר רוחם, ושאינם יודעים מקום המשיח ומעלתו הגדולה שעלה בדעתם זה. אבל אני תמה ממך, שאתה מבני תורה, ועמדת על ספרי החכמים, האינך יודע אחי שהמשיח נביא גדול מאוד, וגדול מכל הנביאים מלבד משה רבנו ע"ה. ועוד האינך יודע שמי שאומר על עצמו שהוא נביא, שאם נמצאת נבואתו מוכחשת הוא חייב מיתה, לפי שסמך לעצמו המעלה הגדולה הזאת, כמו שיומת המתנבא בשם עבודה זרה. שכך כתוב דברים י"ח כ' "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי" וגומר. ואיזה ראיה גדולה על היותו מכחש אלא שיסמוך עצמו בשם משיח. ויש תימה בדבריך, שאמרת שידוע בשלוה ויש אתו מקצת חכמה. התעלה על דעתך שבמדות האלו יהיה משיח. אבל חייבך לומר כל זה מפני שלא השגחת למעלת המשיח מה הוא ואיך תהיה עמידתו ובאיזה מקום יהיה ואיזה אות תהיה מיוחדת לו. אבל מעלתו תהיה יותר מעולה ממעלת הנביאים, ויותר נכבדת זולת משה רבנו ע"ה. וייחד אותו הבורא יתברך בדברים שלא ייחד משה רבנו ע"ה. שנאמר בו ישעיה י"א ג' "והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח. ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'. והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו". וקרא לו הקב"ה שש שמות, באמרו שם ט' ה' "כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום". וזה שקראו אל, על דרך ההפלגה, להודיע שגדולתו מעולה ממעלת כל אדם". ברכת ה' עליכם,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il