ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה הפרדת הכלים

שימוש בתנור לחלבי ופרווה

שאלה
האם מותר לכתחילה לאפות על גבי נייר אפייה על מגש התנור חלבי ואחר כך פרווה, תוך המתנה של 24 שעות או הדלקת התנור לחצי שעה בין לבין? עיקר השימוש בתנור הוא לפרווה. אם אני רוצה שהדברים יהיו פרווה ממש, מה עלי לעשות כשאני אופה חלבי? האם יש עוד אפשרות חוץ מלאפות על תבנית נוספת? האם נייר כסף מפריד? ומה הדין אם אפיתי בעבר חלבי על תבנית התנור (עם נייר אפייה..)? תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה! השאלה כוללת בעצם שני עניינים: השימוש בתנור לחלבי ופרווה, והשימוש בתבנית לחלבי ופרווה. בחלק מן הפרטים יש הבדל בין התנור ובין התבנית, כדלהלן. הכשרה: אם לאחר השימוש החלבי מפעילים את התנור בחום הגבוה (250 מעלות) למשך חצי שעה, הרי זה מכשיר את התנור, ואז ניתן לאפות בו מאכל והוא ייחשב פרווה. בהפעלה כזו ניתן גם להכשיר את התבנית החלבית לשימוש פרווה. (אך אין די בהכשרה כזו כדי להכשיר תבנית שנטרפה.) הכשרה באופן זה ניתן לעשות מיד לאחר השימוש החלבי, ואין צורך לחכות 24 שעות. המתנה של 24 שעות: לספרדים: המתנה של 24 שעות לאחר השימוש החלבי מועילה הן לתנור והן לתבנית, ולאחר זמן זה אפשר להשתמש בהם לפרווה גם ללא הכשרה. כמובן בתנאי שהם נקיים וללא שאריות חלביות. (יש מן הפוסקים הספרדים שמקילים להשתמש לפרווה אפילו ללא המתנה כלל, גם כאן כמובן בתנאי שהתנור והתבנית נקיים.) לאשכנזים: לגבי השימוש בתנור, נראה שניתן לסמוך על המתנה של 24 שעות כדי להשתמש בו לפרווה. אך לגבי התבנית, לכתחילה אין להסתפק בהמתנה של 24 שעות אלא יש להכשיר אותה כנ"ל. אם אין תבנית פרווה מתאימה ואין זמן מספיק להכשיר את התבנית החלבית, ניתן להשתמש בתבנית אם עברו 24 שעות, והמאכל ייחשב פרווה. נייר אפייה ונייר כסף: השימוש בנייר אפייה אינו מועיל מבחינה הלכתית, והמאכל עשוי להיחשב חלבי. נייר כסף אכן עשוי להועיל, בתנאי שהוא חוצץ היטב ואין מגע בין המאפה ובין התבנית (בדרך כלל הדבר מעשי במאפה מוצק ולא בעיסה נוזלית). באופן זה המאכל ייחשב פרווה גם אם התבנית לא הוכשרה ולא עברו 24 שעות. אך הנייר מועיל רק מצד התבנית ולא מצד התנור – התנור עדיין צריך הכשרה או המתנה. אם המאפה מכוסה גם מלמעלה, הדבר מועיל גם מבחינת התנור. הרחבה ומקורות: הכשרה של תנור ותבנית מחלבי לפרווה בדיני הכשרת כלים הכלל הוא "כבולעו כך פולטו", ולפיכך כלי שהשתמשו בו באש ישירה צריך ליבון חמור (שו"ע תנ"א, ד; ועיין במשנ"ב שם, סה). לפי זה, לכאורה אין אפשרות להכשיר את התנור והתבנית, כיוון שהם משמשים לאפייה בחום ישיר ואין אפשרות מעשית להכשיר אותם בליבון חמור. אולם בהקשר שלנו אין מדובר בכלי שבלע איסור, אלא בבליעה של היתר. במצב כזה של "היתרא בלע", גם אם הבליעה היתה באש ישירה, ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה או בליבון קל (עיין עבודה זרה ע"ו א; שולחן ערוך או"ח תק"ט, ה; משנה ברורה תק"ט, כד). [לגבי התנור יש נימוק נוסף להתיר את ההכשרה בהגעלה או ליבון קל - משום שהבליעה שלו לא היתה על ידי נגיעה ישירה במאכל אלא באמצעות "זיעה" (עיין בהגהת הרמ"א, שו"ע יו"ד ק"ח, א; שו"ע או"ח תנ"א, יד-טו; משנה ברורה תנ"א, פה.)] לפיכך, הדרך להכשיר את התנור והתבנית היא על ידי ליבון קל, חום שמגיע לכדי כך שקש או נייר ייחרכו. מציאותית, הפעלת התנור בחום הגבוה למשך חצי שעה מגיעה לדרגה זו. האם לפני ההכשרה יש להמתין 24 שעות מאז השימוש החלבי? – המתנה כזו מופיעה לגבי הכשרה של כלים בהגעלה (עיין שו"ע יו"ד קכ"א, ב; או"ח תנ"ב, ב; משנה ברורה תנ"ב, כ), אולם הנימוק לכך הוא משום שכאשר מגעילים כלי בן יומו המים עלולים להיאסר ולאסור שוב את הכלי. מתוך כך עולה, שכאשר ההכשרה היא בליבון אין צורך בהמתנה וניתן להכשיר באופן מיידי, וכך אכן מופיע במפורש בדברי כמה פוסקים (עיין למשל דרכי משה יו"ד קכ"א, טו; שער המלך הלכות יום טוב ד', ח; ערוך השולחן יו"ד קכ"א, כב). עוד יש לציין, שעל פי מנהג האשכנזים אין להכשיר כלים מחלבי לבשרי ולהפך (עיין מגן אברהם תק"ט, יא; משנה ברורה תק"ט, כה). אולם גם בעניין זה מופיע, שהגבלה זו היא דוקא בהגעלה ואילו בליבון הדבר מותר (עיין מגן אברהם הנ"ל ושער המלך הנ"ל). ועוד, שהשאלה בה אנו דנים אינה עוסקת בהכשרה מחלבי לבשרי אלא מחלבי לפרווה, ובכך אין בעיה כלל (עיין שו"ת מהרש"ם חלק ב' סימן רמ"א). המתנה כתחליף להכשרה האם ישנה אפשרות להשתמש בתבנית החלבית לפרווה גם ללא הכשרה? בעניין זה יש הבדל בין הפסיקה הספרדית לפסיקה האשכנזית: על פי הפסיקה הספרדית, אם אפו מאכל בתבנית החלבית כאשר היא נקייה לגמרי, המאכל ייחשב כפרווה ומותר לאכול אותו עם בשר (עיין בשו"ע יו"ד צ"ה, א). יש מן הפוסקים הספרדים שאף התירו לעשות כך לכתחילה, דהיינו שמיד לאחר האפייה החלבית אפשר לנקות את התבנית ולאפות בה מאכל והוא ייחשב פרווה (עיין בית יוסף יו"ד צ"ה, א, בבדק הבית; ילקוט יוסף איסור והיתר ג', סימן פ"ט סעיף ל"ה). פוסקים ספרדים אחרים כתבו שאין לעשות כך לכתחילה כאשר הכלי הוא בן יומו, אך אם עברו כבר 24 שעות מן השימוש החלבי, גם לדעתם מותר לאפות בכלי מאכל פרווה (עיין בן איש חי שנה שניה, פרשת קרח אות י"ג). על פי הפסיקה האשכנזית, אם אפו בתבנית מאכל בתוך יממה מן השימוש החלבי, אסור לאכול את המאכל עם בשר, ורק אם אפו לאחר 24 שעות יהיה מותר לאכול את המאכל עם בשר (עיין הגהת הרמ"א, שו"ע יו"ד צ"ה, ב). גם במצב זה, שכבר עברו 24 שעות, מופיע בפוסקים אשכנזים שלכתחילה אין לעשות כך (חכמת אדם מ"ח, ב). דהיינו, שלאשכנזים גם לאחר שעברו 24 שעות אין לאפות בתבנית החלבית מאכל פרווה, אם מתכוונים לאכול אותו עם בשר. (אם אין תבנית מתאימה אחרת, ולא ניתן להכשיר את התבנית, ניתן להקל בכך – עיין בחכמת אדם שם). כאשר התבנית היא תבנית פרווה ורק התנור הוא חלבי, נראה שיש מקום להקל גם לאשכנזים, שאם עברו 24 שעות מן השימוש החלבי ניתן לאפות בתנור מאפה פרווה שייאכל עם בשר. זאת משום שהתנור נעשה חלבי והופך את המאפה לחלבי לא במגע ישיר אלא באמצעות ה"זיעה", דהיינו האדים שעולים מן המאפה ומצטברים על תקרת התנור. כדי שהמאפה הפרווה ייעשה חלבי, צריך שבשתי האפיות, הן החלבית והן הפרווה, יעלו אדים בכמות מרובה שייצרו התעבות של טיפות על תקרת התנור (עיין דרכי משה יו"ד צ"ב, ב; הגהת הרמ"א, שו"ע יו"ד ק"ח, א). מצב זה אינו שכיח, ובפרט כאשר מדובר במאפים יבשים (עיין שו"ת אגרות משה יו"ד חלק א', סימן מ'). כאמור לעיל, כל הדין שאין לאפות מאכל פרווה לאחר 24 שעות מן השימוש החלבי הוא רק חומרא לכתחילה, ובצירוף הספק הזה נראה שאין צורך להחמיר בכך. נייר אפייה ונייר כסף נייר אפייה סופג מן המאכל נוזלים שעוברים אל הצד השני, ולפיכך הוא אינו מהווה חציצה בין המאפה ובין התבנית. נייר כסף הוא אטום, ולפיכך אם המאכל מונח על גבי נייר כסף שעל התבנית החלבית, אין הוא נעשה חלבי (עיין גם בהגהת הרמ"א, שו"ע יו"ד צ"ב, ח). אולם עדיין המאכל עשוי להפוך לחלבי מחמת התנור, שכן בין המאכל ובין התנור אין חציצה. אם מכסים את המאכל בנייר כסף גם מלמעלה, הוא אינו נעשה חלבי כלל (עיין הגהת הרמ"א, שו"ע יו"ד ק"ח, א).
עוד בנושא הפרדת הכלים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il