חודש טוב לרב. האם יש חיוב לדרוש וללמוד הלכות שבועות לפני החג כמו בפסח?

חודש טוב ומבורך. יש שכתבו שגם בשבועות נהגו ללמוד ולדרוש שלושים יום לפני החג. אולם למעשה כיון שמדובר בהלכות מועטות, המנהג הרווח ללומדן בערב החג ובחג עצמו. מקורות: מובא בגמ' בפסחים (ו.) ששואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום. וכתב הב"ח (סי' תכ"ט) שהוא הדין שדורשים בהלכות חג השבועות קודם לחג שלושים יום. ומה שנקטה הגמ' רק הלכות פסח, משום שעיקר התקנה היתה על פסח, אך למעשה בכל החגים נהגו כך. אולם מרן הב"י (שם בריש הסימן) כתב בתחילה שדין זה נאמר ביחס לרב הנשאל בהלכה, שיש לו להקדים קודם את השואל בעניין הפסח, שהוא נקרא שואל כעניין. וכפי שכתב הר"ן (בסוגיה והובא בב"י שם), וכן הסיק המחבר בשולחנו (שם): "שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום". וראה בה"ל (שם). וכתב הב"י (שם) בתירוץ שני, שרק בפסח שייך דין זה קודם החג ל' יום, כיון שצריך זמן רב להתעסק לפני החג בטחינת החיטים והגעלת כלים וביעור חמץ וכו'. מה שאין כן בשבועות שאין בה דינים רבים. וכן בחג הסוכות אף על פי שצריך שהות יום או יומיים קודם החג לבנות סוכה ולקנות ארבעת המינים וכו', מכל מקום אין בהם טירחה מרובה ולהלכה כולם יודעים שמספיק שתי דפנות ושלישית אפילו טפח, וכן רוב ד' מינים כשרים. המג"א (שם סק"א) והפר"ח (שם) והחק יעקב (שם סק"ב) נקטו כדברי הב"ח. אך בביאור הגר"א (שם) כתב, שבעצרת מספיק לדרוש וללמוד מר"ח סיון. וכן המנהג הרווח שרק בצמידות לחג שבועות עוסקים בענייני החג. יש להעיר שחג שבועות עניינו מתן תורה, וכיון שאנו מצווים תמיד על עסק התורה, לכן בעצם כל השנה אנו מתכוננים לחג מתן תורה. גם בדרך הפנימיות מבואר שחג השבועות מתחיל זמן רב קודם החג, ופסח וספירת העומר הם רק הכנה אליו, ועומק הדברים כפי שכתבנו. שנזכה לזכות לכתרה של תורה,