לכבוד הרב שליט"א, שלום וברכה. בספרו באהלה של תורה ח"ה סימן כ"ה כתב כבוד תורתו להתיר השימוש בחיות מחמד בשבת, שהרי כייחדן לשבת דמי. לכאורה יש להקשות, שזה תלוי במחלוקת המחבר והרמ"א, שבסימן ש"ח סעיף מ"ה אסר המחבר לשחק בכדור, ואילו הרמ"א כתב שאפשר להקל, ומבואר מדבריהם ומדברי הנושאי כלים דלדעת המחבר גם בדייחד את הכדור אסור. וטעמו של המחבר מבואר בשבולי הלקט סימן קכ"א ש"מחשבת השחוק שחישב לשחק בו לא משוי ליה כלי." הרי שנחלקו המחבר והרמ"א אם ייחוד לשחוק ושעשוע נקרא ייחוד להפקיע דין מוקצה או לא. האם אכן כל דברי כבוד תורתו נאמרים דוקא ע"פ דברי הרמ"א, והאם לפי זה ראוי לספרדים להחמיר בזה? בכבוד רב

אך ראה שם בס"כ שבחריות כו"ע מודיים שיחוד מועיל וצריך לחלק בין כדור לחריות. מהב"י הבנתי שהכדור היה בדרך כלל מטונף ולכן ייחוד לא מועיל אולי הילדים ייחדו אותו גם כשהוא מטונף אך רוב הגדולים לא ייחדוהו ויחוד של קטנים ושל חלק מהציבור לא מועיל