שלום... מה דין בצל שנחתך עם סכין בשרי שאינה בת יומה. הם מותר לשים אותו בפשטידה חלבית? ומה הדין בסכין בת יומה. תודה

שלום וברכה. יש לחלק את התשובה: א. אם מדובר בסכין בשרית "בת יומה" (שחתכו בו דבר בשרי רותח תוך 24 שעות) - לדעת בני אשכנז הבצל אסור באכילה עם חלב, ואילו לדעת בני ספרד ניתן להסיר ממקום החיתוך "כדי נטילה" (כ-2 ס"מ) ושאר הבצל מותר לאכילה. ב. אם מדובר בסכין "שאינה בת יומה" - לדעת בני ספרד מותר לאכול את הבצל במאכל חלבי. אולם לדעת בני אשכנז וחלק מבני ספרד גם במקרה שחתך בסכין שאינו בן יומו אין לאכול את הירק החריף עם המין השני. אלא אם כן בשעת הדחק או הפסד מרובה. מקורות והרחבה: גמ' חולין (קיא:), וז"ל הגמ' בע"ז (לט.): "אגב חורפיה דחלתיתה מחליה ליה שמנוניתא והו"ל כנותן טעם לשבח ואסור". וביאר הריטב"א (בגמ' ע"ז שם) כיון שהחריפות ודוחק הסכין מפליטה את הטעם הבלוע בסכין. לדעת רש"י (בחולין שם) בחילוק שבין דגים שעלו בקערה בשרית שמותר לאוכלם בכותח לבין צנון שחתכו בסכין בשרית שאסור בכותח, יש שני טעמים, א. משום שמנונית שנשארת על הסכין, ב. משום דוחקו של הסכין וחריפות הצנון. למעשה השו"ע (יו"ד צ"ו א') פסק כשני הטעמים (גר"א שם). והנה פסק מרן השו"ע (שם א') כראב"ד שבסכין בת יומה מספיק נטילת מקום שהוא כעובי אצבע. אך הרמ"א פסק לכתחילה כדעת הרשב"א שאסור כל המאכל עם המין השני, "אבל בדיעבד אין לאסור רק כדי נטילה". ויש מפוסקי אשכנז שהחמירו ליטול בכדי נטילה אף כשיש שישים כנגד הסכין (קיצושו"ע סי' ח' פ"ב ו'). ולגבי סכין שאינה בת יומה, השו"ע סתם כדעת הרמב"ם שרק בחלתית אומרים שהיא "מחלא ליה לשבח", אך בשאר דבר חריף שנחתך בסכין שאינה בת יומה אינה נותנת אלא טעם לפגם במאכל. והוסיף ביש אומרים את דעת התרומה שהחמיר אפילו באינה בת יומא, וכן החמיר הרמ"א. וכן פסקו הב"ח והש"ך (שם) וכך נוהגים בני אשכנז. יש לציין שכה"ח (שם סק"י) כתב שיש לאסור לכתחילה אפילו בסכין שאינה בת יומה, ובהפסד מרובה או שעת הדחק יש להקל, לשיטתו שבכל מקום שמרן מביא יש אומרים, צריך לחוש לדבריהם, ובשיטה זו הולכים כמה מגדולי פוסקי ספרד (בעל הזבחי צדק, הבא"ח ועוד). ואילו הילקו"י (איסור והיתר ח"ב מבוא עמ' י"ב) כתב ע"פ דברי אבין מרן היחוה דעת, שהלכה כסתם בשו"ע, ויש להתיר באינו בן יומו אפילו בהפסד מועט, וכך נוהגים רוב בני ספרד. וכאמור אין צריך נטילה אלא דווקא שהסכין בת יומה (עיין שו"ת יבי"א ח"ד או"ח סי' ט' י', שו"ת יחוה דעת ח"ב עמ' קצ"ג). בברכת חג שבועות שמח,