בס"ד שלום הרב, האם יש עניין לא לאכול מאכל שכשר בדיעבד. כגון, שהתערב במאכל חלבי מאכל בשרי אלא שהוא בטל בשישים. תודה

לשואל, שלום וברכה! בדברים שבהם המציאות וההלכה מפורשים לגמרי ואין כל ספק ומחלוקת שהדבר מותר בדיעבד, כגון במאכל שבטל בששים, הדעה המקובלת היא שלא ראוי להחמיר בדבר. ראה בפתחי תשובה יו"ד סי' קטז סק"י, שהביא מחלוקת בעניין זה, ומסקנתו: "מי שרוצה להחמיר לנהוג איסור בדבר שלא מצינו שהחמירו אמוראי, כגון מה שנתבטל בששים או בכלי שני, הוי כמו אפיקורסות ויצא שכרו בהפסדו". נראה שכוונתו לומר שמי שמחמיר יותר מחז"ל נמצא מפקפק בתורתם וקדושתם. על דרך החסידות כתב הבני יששכר (מאמרי חודש אדר, מאמר ב דרוש ז): "לדעתי הצעירה אין זה מדרך החסידות מה שכמה אנשים נוהגים סלסול בעצמם שלא לאכול מן שום מאכל שהיה עליו שאלת חכם הגם שהוא דבר פשוט ומבואר דינו להיתר, כגון על ידי תערובות בששים וכיוצא, כי לדעתי אדרבא מצוה הוא, יאכלו ענוים וישבעו, כי הוא נסיבה מאת הש"י שישוב האיסור להיתר ויתברר על ידי אכילת ישראל. ומה שאמרו רז"ל [חולין מד ב] לא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם, היינו דוקא במלתא דתליא בסברא". וראה בהרחבה בשו"ת באהלה של תורה מאת דודי הרב יעקב אריאל שליט"א ח"ה סי' ה: כיצד מהדרין.