ברצוני לברר מהיכן אני בוצע את הפת בשבת? חידשו לי בשיעור שבוצעים מהתחתונה, ואם כן מה הסיבה? אגב, אני בוצע במשך הרבה שנים מהעליונה, יש לזה משמעות? אודה לך מראש.

שלום וברכה לשואל היקר. בעניין אחיזת ובציעת הפת בשבת (לחם משנה), הובאו כמה שיטות בפוסקים: א. דעת מרן השו"ע - שבוצעים על התחתונה. ב. דעת רבנו הרמ"א - שבלילה בוצעים על התחתונה, וביום השבת (או בליל יו"ט) על העליונה. ג. דעת המקובלים הקדמונים - שבוצעים תמיד על התחתונה. ד. דעת האריז"ל - לבצוע על הימנית. ה. דעת כה"ח (בהבנת האריז"ל) - לבצוע על העליונה. ו. דעת האור לציון - לעשות פשרה ולהניח באלכסון, ולבצוע על הימנית. למעשה כל אחד ימשיך במנהג אבותיו, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. ומי שאין לו מנהג, נראה שיש עדיפות לבצוע על העליונה [או שיאחזם מימין ומשמאל עם נטית החלה הימנית כלפי מעלה], כיון שפוסקים רבים (ספרדים ואשכנזים) סוברים כן, כדי לא להעביר על המצוות (יומא לג.), ובפרט שכמה פוסקים הבינו כן בדעת רבנו האריז"ל. מקורות והרחבה: מרן הב"י (סי' רע"ד) כתב: "ואני ראיתי גדולים שבוצעים התחתון, ושמעתי שכן נכון לעשות ע"פ הקבלה". וכן פסק בשו"ע (שם א') לבצוע התחתונה. והקשה הב"ח (שם) שאין מעבירים על המצוות (יומא לג.), ומחמת קושיה זו, כתב המ"ב (שם סק"ה) שני פתרונות: א. מנהג הט"ז לקרב אליו את החלה התחתונה יותר מהעליונה, ובצע מהתחתונה, ב. עצת המג"א, לקחת את העליונה בשעת ברכת המוציא, ולהניח אותה למטה ולבצוע עליה. מאידך הכלבו (סי' כ"ד) כתב שיש נוהגים לבצוע התחתונה, ואנו נוהגים לבצוע העליון, וכן כתב הגהות מימוני (הלכות חמץ ומצה ח' ו'), שיבצע מהעליון, והביא מרן דעות אלו בב"י. ולכן הגיה רבנו הרמ"א (שם), שדוקא בליל שבת יבצע על התחתונה, אך "ביום השבת או בליל יו"ט – בוצע על העליונה, והטעם הוא על דרך הקבלה". והנה השל"ה הקדוש (מס' שבת פרק תורה אור) כתב שע"פ סוד יש לבוצע מן התחתונה ולא הזכיר מה שכתב הב"ח, שאין מעבירין על המצוות. והביא לדבריו סיוע מדברי הזוה"ק, וכתב "ולפי ששני לחם רומזים לסוד הנזכר ובליל שבת מתעורר העטרה כמ"ש, לכן ראוי לבצוע מהלחם התחתון, עיין שם. וכן כתב בלבוש (רע"ד סק"א), וז"ל: "יש בוצעין מן העליונה אבל העיקר בלילה הוא בוצע מן התחתונה שיש בו סוד ע"פ הקבלה שהתחתונה היא המנהגת ומפרנסת בליל שבת והבן". ובפתח הדביר (רע"ד סק"ג) תמה שלא הזכירו דברי האריז"ל: "ואני הדל תמהני על כולם איך לא העלו על דל שפתותיהם סברת רבנו האריז"ל דקאי היפך סברת המקובלים קמאי שכתב בספר הכוונות: וברצותך לומר ברכת המוציא אז תיקח ב' לחמים עליונים שבד' האמצעיים, ותחבר שניהם בב' ידיך וב' שולי הלחמים יהיו דבוקים זה בזה וב' פנים שלהם יהיו פן זה מצד זה של ימין ופן זה מצד שמאל וכו' ותכוין שהלחם שביד ימינך הוא אות י' של הויה והלחם שביד שמאלך אות ו' וכו', ואח"כ תבצע מן הלחם הימני". ומדברי רבנו האריז"ל (שעה"כ דף ע"ב:, פרע"ח שי"ח פ"ו ופי"ז, וכן מדוייק ממחברת הקודש, ובבניהו חלק כוונות פרטיות לז., וראה בא"ח וירא שסתם כדברי האריז"ל) משמע שיחזיק את שני הלחמים אחד מימין ואחד משמאל, ולא הזכיר כלל למעלה ולמטה. וכך כתב בסידור היעב"ץ (סדר הבציעה), וז"ל: "ובעלי הפסק נסתבכו בזה, זה אומר בכה וזה בכה, בואו נסמוך על מנהג האריז"ל המכריע. והוסיף ציור, שכל החלות אחת על השניה, ומהאמצעיות יקח את העליונות ויחבר אותם מימין ומשמאל, והביא מספר "נגיד מצוה", את סדר הבציעה, וכתב שהם סוד פני הכרובים איש אל אחיו. ומשמע להדיא מדבריו שהבין כפשט המובא בדברי האריז"ל שהחיבור הוא ימין ושמאל, וכפני הכרובים. (ועיין בס' דברי שלום (רע"ד) שכתב ליישב דעת הזוה"ק והמקובלים הקדמונים עם דברי האריז"ל, שכוונת הקדמונים להורות על השכינה המשפעת בשב"ק, והאריז"ל סובר שהחכמה עליונה ומשפיעה על כולם, ובשם הגר"י שיינפלד כתב שהמקובלים הקדמונים דיברו על ב' חלות, והאריז"ל על י"ב שאז הכוונה פרטית, ואין מחלוקת, וחלק עליו, ועוד הביא בשם הגר"ע אופמן, שנחלקו, וסברת הקדמונים לאחוז א' על השניה שכיון שהם כנגד ת"ת ומלכות, והאריז"ל סבר מימין ומשמאל, כיון שהככרות רומזות לי' וו' שהם ב' זכרים). ובספר שיבת ציון (לגר"ב מוצפי שער ו' י"ג) כתב: "נהגו הספרדים ע"פ דברי האר"י לבצוע אך ורק מהפת העליונה, דאין מעבירין על המצוות. וכן דעת גדולי האחרונים". והביא במקורות, את דברי שעה"כ ופרע"ח שהבאנו לעיל), ונפלאתי על דבריו, שלא הזכיר האריז"ל אלא ימין ושמאל, וכנראה הבין שכוונתו, שימין הכוונה לימין של ידו ולא שהחלה תהיה בימין, אך לא משמע כן מכתבי האריז"ל, ששם הוזכר ימין ביחס לחלה. אולם כבר כתב כן כה"ח (רע"ד סק"ב): "וכבר כתבנו לעיל דגם ע"פ הקבלה של רבנו האריז"ל צריך לבצוע העליון ולא יש חילוק בין סעודת היום לסעודת הלילה ואנו אין לנו אלא קבלת האריז"ל שקבל מאליהו הנביא ז"ל וכו'". ואם כן, כנראה שכך קיבלו בדעת רבנו האר"י. ובאור לציון (ח"ב כ"א א') כתב: "וכשיבוא לברך, יטול את שתי העליונות וידביק את שולי הככרות זו בזו ופניהן לצדדים, וטוב שיטה שתי הככרות אלו באלכסון ויבצע מן הככר הימנית". ונראה שמה שכתב להטות, הוא כדי לצאת גם לדברי הפוסקים, שצריך לבצוע על העליונה כדין הש"ס. ובהליכות עולם (ח"ג עמ' פ"ה אות י"ב), כתב בתחילה שיש לבצוע על הככר התחתונה ע"פ דברי מרן הב"י בשו"ע. אולם בספרו חזו"ע (שבת ח"ב עמ' ק"ע) לא הכריע, וכתב שיש נוהגים לבצוע מן הככר העליון ויש נוהגים לבצוע מן הככר התחתון, ונהרא ונהרא פשטיה. בברכת השבת,