שלום לכבוד הרב! 1. אדם שגר בבית פרטי עם מספר קומות, כאשר הוא שותה מים בקומה אחת ועלה לקומה השנייה זה נחשב בדיעבד שינוי מקום וצריך לברך שוב שהכל? 2. האם אכילת בחורי ישיבה בחדר האוכל כשכל אחד מגיע בזמן אחר בתוך חצי שעה מוגדרת נחשב כאילו אמרו בואו ונשב לאכול שמגדיר כקביעות לעניין זימון? אשמח למקורות. תודה רבה!

1. למעשה לא צריך לשוב ולברך. הרחבה: הגמרא בפסחים(קא:)אומרת: שינוי מקום צריך לברך...לא שנו אלא מבית לבית אבל ממקום למקום לא. ע"כ. ונחלקו הראשונים בשתי נקודות עיקריות: א. באיזה אוכל אומרים שינוי מקום? רב חסדא אמר שרק מה שלא צריך ברכה במקומו, מחייב ברכה נוספת בשינוי מקום. וכן פסקו רא"ש,תוס',מרדכי. ואילו רב ששת פסק שבכל האוכלים צריך לשוב ולברך, וכן פסקו רי"ף, רמב"ם. ב. מה דין שינוי מקום האם הוא הפסק מוחלט של הסעודה שמחייב ברכה אחרונה ואם ירצה לאכול יברך שוב ברכה ראשונה. או שמא דין שינוי מקום כדין היסח הדעת שמחייב רק ברכה ראשונה. בשו"ע(קעח,א-ב) פסק כרי"ף ורמב"ם, ולכן כל מי שסעד לבד או עם חברים אך כולם יצאו מהבית, צריכים לברך ברכה אחרונה ואחר כך שוב ברכה ראשונה. הרמ"א (סעיף ב) חולק ונוקט כדעת הראשונים האחרים ששינוי מקום אינו אלא כהיסח הדעת, ולכן בכל מקרה שבו צריך לשוב למקום האכילה לברכה אחרונה והיינו המוציא או מה שצריך מעין שלוש, או אפילו מאכל שברכתו האחרונה בורא נפשות, אם השאיר שם חבר שסעד איתו, אינו חוזר ומברך (בביאור ההלכה האריך לפלפל ולתלות את המחלוקת בשאלה האם דין שיוני מקום מקביל שווה לדין קידוש במקום סעודה. עיי"ש.) וכן פסק משנה ברורה. וכן פסק גם בילקוט יוסף(על אף שנוקטים בעקרון כשו"ע, כאן שהוא ספק ברכות להקל, נוקט כרמ"א. אמנם בהערות מביא שהרב אור לציון פסק כשו"ע למעשה.) בנוגע לשינוי בין קומות כתב רמ"א שאם בשעת הברכה היתה דעתו שישנה מקומו בתוך הבית אפילו מבית לעליה אינו מברך. וכן הלכה. וכתבו אחרונים שבימינו שהרגילות היא שמסתובבים הרבה בבית בזמן הסעודה כגון להביא מנות, שירותים, טלפון וכל שאר מיני צרכים, אנו נוקטים שכוונתו הבסיסית היתה שישנה מקומו. אמנם לצאת מחוץ לביתו ממש(לא מרפסת או חצר פרטית), אין לעשות כן לכתחילה. ובדיעבד, ינהג כנ"ל ברמ"א. 2. קביעות לעניין זימון נקבעת לפי התחלת או סיום ארוחה יחד. ובדרך כלל בחדרי אוכל של ישיבות וכד' בסעודות שבת או אירועים דומים מצרפים את כולם, אך בזמן קצר בו כל אחד בא והולך ואין תחילת או סוף סעודה יחד, אזי אין חובת זימון על ההולכים. אם ישנם מי שאוכלים יחד אזי חייבים בזימון. עיין סימן קצג, ב. עצה – באופן כללי ניתן לחפש לפי מפתח עניינים בכל משנה ברורה את עיקרי הנושא ומשם ל'התגלגל' בבירור השאלה.