שלום לכבוד הרב. האם מותר להוסיף בשבת מים רותחים לחמין - צ'ולנט שנמצא על הפלטה והוא עומד להשרף כיון שהוא יבש מאד.

שלום וברכה. בני אשכנז יכולים להקל בדבר, ולקחת את החמין לערות עליו מים רותחים ישירות מהמיחם. ואילו בני ספרד נהגו להחמיר בזה, והמיקל בכך אין למחות בידו. מקורות והרחבה: מרן השו"ע (רנ"ג ד') כתב ע"פ רבנו יונה: "יש למחות היד הנוהגים להטמין מע"ש קומקום של מים חמים, ונותנים אותו לתוך הקדירה בשבת כשהתבשיל מצטמק". אולם רבנו הרמ"א כתב: "ועיין לקמן סימן שי"ח". וביאר המ"ב שם, שכוונתו להתיר כרשב"א, שכל עוד לא נצטנן התבשיל לגמרי אין איסור בישול. וכן פסקו המג"א והמ"ב שם, ולכן בני אשכנז יכולים להקל בדבר. ובדעת המחבר, נחלקו הפוסקים. שהנה דעת הגה"ק בעל האגלי טל (מלאכת אופה), שמותר לדעת מרן השו"ע לערות מכ"ר לתבשיל כל זמן שהיס"ב, ויסוד דבריו משום שמכלי ראשון עדיין לא פסק כח המבשל, וקיי"ל עירוי מכ"ר מבשל כדי קליפה, משמע שאין המים מצטננים באויר. ודעת האור לציון (ח"ב עמ' ק"ס) והמנוח"א (ח"א ס"א) שאין למחות ביד המקילים בדבר. אולם דעת הגרע"י (בחזו"ע שבת א' צ"ט) שאין להקל, כיון שמרן השו"ע הביא את רבנו יונה בלשונו, ולכן הבין שודאי כוונתו לאסור אפילו עירוי מכלי ראשון (אולם נראה שדעת הפוס' הנ"ל שאין הדבר מוכרח ובפרט שרבנו יונה מדבר על קומקום שהטמינו אותו מבעוד יום ויש בו מים חמים, ובפשטות אין בו כח בישול ולכן העירוי ממנו אינו מבשל, כמו כן בפרק כירה משמע בסוגיה ובראשונים של פינה ממיחם למיחם שהספק בגמ' הוא ביחס לדין החזרה, אך כאשר מדובר על כלי ראשון שעל הפלטה נראה בפשטות שאין להחמיר). ויש כמה פתרונות לבני ספרד המחמירים בדבר (ראה חזו"ע שבת ח"ד עמ' שצ"ז, ויש בפוס' זמננו עוד פתרונות  ואכמ"ל):  א. להשהות מע"ש שקית מים ולפוצץ אותה בשבת.  ב. המיקל לומר לאשכנזי לערות מים לתבשיל, יש לו על מה לסמוך. בברכה רבה,