שלום כבוד הרב. ביישובים מקובל לעיתים לפרסם אבידה ע"י שמצלמים אותה ומפרסמים בקבוצות הווצאפ ומי שאומר שזה שלו נותנים לו. האם נכון לנהוג כך? מחד זה מסייע להכרזה ולהשבה ומאידך יש כאן חיסרון של מתן סימנים. מצאנו שת"ח משיבים לו אבידה בטביעות עין וכתבו שזה דין בנאמנות ואם כך כיום ייתכן שסתם אדם יר"ש לא חשוד שיתבע אבידה שאינה שלו בוודאי? אודה לתשובה אם הרב יכול לפרט אולי נשתמש בדברים בהוראת בב"מ בשנה הבאה כדוגמא לסוגיה אקטואלית. תודה רבה.

שלום וברכה, לענ"ד קשה לומר שהיום השתנה המציאות וכל אדם יר"ש נאמן, הפוסקים על השו"ע נחלקו האם דין זה קיים, משום שבהרבה נושאים כתבו הפוסקים שאין דין ת"ח היום. וכך כתב הסמ"ע (רסב, כא): "צ"ע אם בזמן הזה ג"כ יש לת"ח דין זה, מאחר שמצינו שבכמה דברים אין נוהגים בזמן הזה דין ת"ח". ובפתחי תשובה (ב) הביא חולקים, משום שאף שיש להסתפק בזה אין להפסיק את הת"ח מספק. וקשה לומר שסתם יר"ש היום נאמן יותר מת"ח שהיו בימי הסמ"ע. לקרב את הדברים ניתן להסביר את הסוגיא ע"פ תוספות (גיטין כז:) שמבאר שישנו חשש גם אם לא חשוד לגזול, אך יש חשש שמורה לעצמו היתר, שאומר לעצמו מה הסיכוי שעוד אחד איבד חפץ כזה ואף שלא מזהה שזה שלו, ורק ת"ח שלא משנה מדיבורו כלל אין חשש זה. כאשר אדם מצא אבידה בלי סימנים, אם מצא במקום בו נמצאים ת"ח, חייב להכריז כיוון שאם אבדו ת"ח, הוא לא מתייאש ויצטרך להחזיר לו בטביעות עין. ע"פ זה אם נקבל את החידוש שלך נצטרך לפסוק שאדם שמוצא בישוב אבידה בלא סימן חייב להכריז. לכן הנהגה זו נכונה רק כאשר מצא חפץ בלא סימן לאחר יאוש, שאז אין חיוב להשיבו, אך לפנים משורת הדין ראוי להשיב (שו"ע רנט, ה). (עיין בחדושי ר' נחום ב"מ כד:, אות עו שדן האם יש דין להשיב לפנים משורת הדין בחפץ בלא סימן. אך הרב בקשי דורון זצ"ל [מאמר, חיוב אדם חשוב לפנים משורת הדין] כתב באופן פשוט שיש דין להשיב לפנים משורת הדין בחפץ בלא סימן, וכן נראה מדברי הריטב"א כד. ד"ה מפוזרין. וכן פסק שו"ע הרב הלכות מציאה סעיף יח וז"ל: "...טוב וישר לעשות לפנים משורת הדין להחזיר אפילו ברוב נכרים... וכן בדבר שאין בו סימן אם יודע בבירור של מי הוא יחזירנו לו אף על פי שכבר נתייאשו שהיאוש אינו כהפקר גמור שאינו מתייאש ומפקיר מרצונו".) ובחפץ עם סימן, ניתן לצלם את החפץ באופן שלא יראו את הסימנים, ולהחזיר למי שנותן סימן. בברכה,