שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • הדף היומי וסיום לימוד ומסכת

האם ניתן לעשות סיום מסכת על לימוד שטחי?

undefined

הרב משה מאיר אבינר

כ"ד כסלו תשפ"א
שאלה
שלום וברכה. רציתי לדעת האם אני חייב כדי לעשות סיום מסכת, ללמוד אותה על בוריה, או שדי לי בהבנה שטחית, או אפילו אם יש קטעים שקשים לי לגרוס אותם עד היכן שאני שוב מבין את העניין? בתודה מראש...
תשובה
שלום וברכה, ניתן לעשות סיום מסכת גם אם אדם לומד את המסכת באופן שטחי. יש לדון האם מי שאינו מבין את למודו יוצא ידי מצות תלמוד תורה? במגן אברהם (נ,ב) כתב על מה שנהגו בכל יום להגיד פרשת התמיד לקרוא משנה איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל כדי שבכל יום ילמוד מקרא משנה וגמרא, "צריכים ללמוד להבין דאל"כ אינו נחשב ללימוד". ובשו"ע הרב (הל' תלמוד תורה פ"ב הלכה י"ב וי"ג) כתב שבתורה שבכתב מקיים מצות ולמדתם אם מוציא בשפתיו אע"פ שאינו מבין אפילו פירוש המלות, אבל בתורה שבעל פה אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל. אך נראה לכאורה שהמהר"ל חולק על כך. המהר"ל בגבורות ה' (פרק סב) כותב: "בתלמוד תורה אנו מברכין לעסוק בדברי תורה שכל עסק שיש בו בתלמוד תורה הוא המצוה אף על גב שאינו מבין מה שאמר רק שגורס כך ואינו מבין הוי נמי מצוה לכן הברכה לעסוק בדברי תורה". וכן כתב רבנו בחיי (ספר כד הקמח תורה [א])וז"ל: וכבר ידוע כי קריאת התורה מצוה גדולה היא אף על פי שלא יבין מה שקורא כי פעמים שיקרא אדם פרשה אחת מן התורה ולא יתבונן בעצמו שקרא כלל מתוך שהוא מחשב בדברים אחרים וכן כתב הרמח"ל בדרך עץ החיים (בסופו), וז"ל: "כתיב (יהושע א' ח') "והגית בו יומם ולילה" ולא כתיב "והבנת בו יומם ולילה", אם תבין - תבין, ואם לאו - שכר הלימוד בידך". אך נראה שאין כוונתם שאכן יוצא ידי חובת תלמוד תורה, אלא שמי שמשתדל ללמוד כפי יכולתו מקבל שכר אף שאין זה עיקר מצות תלמוד תורה. אך מ"מ נראה שכל מי שיש לו איזו שהיא הבנה אף ברמה השטחית ביותר מקיים מצות תלמוד תורה, שהרי דברי התורה עמוקים מיני ים ומי יכול להבינם עד בוריים וכככול שאדם מעמיק בהם הוא מוצא הבנות חדשות. וכן אמרו עוד במסכת עבודה זרה (יט.): "לעולם ליגריס איניש, ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, שנאמר גרסה נפשי לתאבה, גרסה כתיב ולא כתיב טחנה". ומפרש רש"י: "גרסה נפשי לתאבה - מרוב תאותי לתורה הייתי שובר לפי היכולת אף על פי שאיני טוחנה הדק ליכנס בעומקה". מכאן שאם הלומד מבין אפילו הבנה פשוטה ביותר ואינו מעמיק, מקיים בלימוד זה מצות ת"ת, וחייב בברכת התורה, ואם סיים מסכת יש לו לעשות סעודת מצווה. וכך הובא בשם החזון איש (אורחות רבינו ב, נז) וכך פסק בשו"ת אפרקסתא דעניא (חלק א סימן קנד): "אפי' אינו מבין היטב מה שלומד נמי סגי, וכדאמרינן במס' ע"ז י"ט. אפי' לא ידע מה קאמר ע"ש". (בשולי הדברים נוסיף דברים מענייני חנוכה מהבני יששכר [מאמרי חודש כסלו - טבת מאמר ג - נר מצוה]: "איפסקא הלכתא [שו"ע או"ח תרע"ג,ב] כבתה אין זקוק לה, ועל זה גם כן יתפלא האדם למה הקילו כל כך בנר מצוה הלזה, ולפרסומי ניסא יותר היה מהראוי לתקן שיהיה זקוק לחזור ולהדליקה, וי"ל דגם בזה רמזו מעלת חכמת התורה על כל חכמות שבעולם, דהנה כל החכמות שבעולם כשאדם עוסק בהן ולא יכוין הענין האמיתי בעיונו, יתקלקל הענין הנרצה ויגיעת עיונו לריק, ואדרבא קלקל הענין והזמן, משא"כ חכמת התורה באהבתה תשגה תמיד בעסקו בתורה לשמה אפילו לא כוון את ההלכה קוב"ה חדי בפלפולא" בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il