שלום הרב, רציתי לשאול מה העניין בעליה לקברי צדיקים ביום פטירתם, א. האם התפילות והמזמורים שאומרים על קברם נועדו להועיל לנשמותיהם או בשבילנו? ב. האם שווה לבטל בשביל זה מלימוד תורה, ישנן ישיבות שמוציאות אוטובוסים שלמים בג אלול וכו! אולי יש בזה חילוק בין צדיק שהיה רבך לצדיק סתם? וג. האם יש מקום להתפלל אז תפילות לצרכנו, על קברם?

שלום רב לשואל היקר. כתוב בספרים הקדושים שביום פטירה של האדם יש הארה מנפשו על ציונו, וזה חלק מעניין העליה לקבר ביום הפטירה/יארצייט, וככל שמדובר על אדם יותר צדיק החיבור בין חלקי נפשו התחתונים לחלקי נשמתו שתחת כסא הכבוד מתגלים בהארה גדולה יותר. על כך נאמר "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם", ולכן ביום זה התפילות שם מתקבלות יותר, ונהגו אז להגות בתורתם כדי ש"שפתותיהם יהיו דובבות בקבר". א. התפילות נועדו עבורנו והן מועילות גם לנשמות הצדיקים ומוסיפות להן כח, כיון שהתפילות נזקפות לזכותן ולעילוי נשמתן. ב. תלמוד תורה כנגד כולם, בפרט בתחילת לימודו של אדם, אולם נסיעה לעיתים רחוקות עם הישיבה וכדומה, אינה אמורה להזיק אלא אדרבה להוסיף חיל בלימוד התורה. ג. ודאי, יש מעלה גדולה בתפילה על קברי צדיקים, והתפילות שם מתקבלות ברצון, וכפי שנהגו בכל הדורות מימי משה רבנו ועד ימינו. עלה והצלח בכל מעשה ידיך! בברכה נאמנה, להרחבה בעניין מעלת התפילה בקברי צדיקים לחץ כאן