שלום לכבוד הרב.. האם מקוה כלים צריך להיות עם השקה וזריעה כמקוה נשים מכיון שטבילת כלים מהתורה?

שלום לכבודו. נהגו להחמיר בענייני מקוואות נשים, וממילא יש מקום להחמיר גם בטבילת כלים שנלמדו מטבילת נדה. אולם אין זה מעיקר הדין, ולכן ודאי שמקוה שהוכשר ע"י אוצר אחד כשר לטבילת כלים. מקורות: בגמ' בע"ז (עה:) הוקש דין טבילת כלים לטבילת נדה מהפסוק "אך במי נדה יתחטא", ודרשו חז"ל, שצריך מים שהנדה טובלת בהם. ידוע דעתו הרמה של הדברי חיים מצאנז (ב' צ"ט) שצריך לכתחילה לעשות מקוה שיהיה כשר לכל הדעות, כי הוא קדושתן של ישראל. וכתב בשו"ת יבי"א (יו"ד ו' ד'), שאף שבהלכות נידה פוסקים כדעת מרן אף להקל, מכל מקום במקוה יש להחמיר, משום חומרת כרת לאיש. ולכן כיום נוהגים להחמיר במקוואות נשים ככל החומרות, ועושים ב' אוצרות, אוצר זריעה ואוצר השקה (שיעור מקוה להגר"ח נאה, שו"ת אגרו"מ יו"ד ח"א קי"א אולם ראה חזו"א יו"ד סי' קכ"ג שהקפיד לעשות זריעה בלבד, ס' טבילת כלים ז' הערה ג'). וכיון שהוקש טבילת כלים לטבילת נידה, יש מקום להחמיר ולעשות מקוה כלים ככל חומרותיו של מקוה נשים, מאידך נראה מדברי הפוסקים שדווקא בטבילת נדה יש צד להחמיר בכל החומרות משום חומרת כרת. לכן למעשה אם הוכשר בדרך זריעה או השקה בלבד, ודאי שהמקוה כשר לטבילת כלים, ומה שנהגו להחמיר כך אינו עוקר את עצם הדין והכרעת הפוסקים. וכאשר המקוה הוכשר ע"י השקה בלבד, נכון שפתח ההשקה יהיה פתוח ומתחת למים בשעת הטבילה, כדי לחוש לדעת המחמירים בזה (ש"ך ר"א ס"ק קי"ב לחוש לדעת רבנו ירוחם, ובשו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד צ"א כתב שנוהגים כדברי הש"ך, ס' טבילת כלים שם). בברכה רבה,