ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חשיבות לימוד אמונה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ח אייר תשס"ה

חשיבות לימוד אמונה


הרב ש. יוסף וייצן

שאלה:
א. האם לימוד תורה בלי לימוד אמונה נחשב לימוד תורה?
ב. האם בחור ישיבה שלא מרגיש חוסר בלימוד אמונה, צריך עדיין ללמוד אמונה או שהוא יכול להסתפק בלימוד תורה?
ג. האם זוהי חובתו של כל יהודי ללמוד אמונה (מעבר ליג עיקרים), ללא קשר ללימוד תורה?
ד. האם ייתכן שקיימים יהודים בדור הזה שלא מרגישים צמאון לאמונה, כפי שרבים היו בדורות קודמים?

תשובה:
התורה שניתנה לנו כוללת חלקים שונים. היא כוללת גם בירורים שנוגעים לצדדים מעשיים, אולם היא גם כוללת בירורים בנוגע לחובת הלבבות וחובת המחשבה. לימוד אמונה הוא החלק בתורה שבו אנו לומדים את דברי התורה בנוגע לצדדים הקשורים למחשבה. ככל דברי התורה גם לימוד אמונה הוא נלמד במסורת ממשה רבינו דרך כל גדולי ישראל. רק תלמידי חכמים הם אלו שיכולים לחדש בברורי אמונה. מה שהאדם חושב מעצמו לא נהפך להיות מיד דברי תורה.

יש לנו מצווה ללמוד את כל התורה כולה. המצווה ללמוד את כל התורה היא ערך עצמי גם אם יש דבר מדברי התורה שלא מביא אותנו לכלל מעשה. אולם יש מעלה יתירה ללמוד דברי תורה המביא אותנו לכלל מעשה. באופן כללי יש להקדים ללמוד את התורה שהיא מביאה לכלל מעשה לפני לימוד תורה בדברים שלא נוגעים למעשה. (אמנם - כלל זה דורש פירוט משום שאין כוונתי שיש להקדים תמיד לימוד אורח חיים על הלכות נשים וכדומה).

לימוד אמונה יש לו ערך מיוחד בכך שהוא נוגע למעשה. כל יהודי חייב שיהיה לו ברור מה האמונות של התורה. ודאי שיש בסיס וכפי שהזכרת בעצמך את שלוש עשרה העיקרים. אולם אפילו בנוגע לשלוש עשרה העיקרים ללא לימוד רחב יש חסרון ביכולת להעמיק ולדעת את האמונה ומחשה היהודית. בכל אופן גם אדם שלא לומד אמונה ועסוק בהוויות אביי דרבא הוא מקיים מצווה גדולה ואפילו שלומד שלא לשמה ובלבד שילמד שלא על מנת לקנטר. אמנם יש כאלו האוסרים ללמוד לשם כבוד או לשם פרנסה אולם לא נפסק כמותם.

כל אדם לומד את חלקי התורה שאליהם הוא בעיקר נמשך. כבר הורו חז"ל שאין אדם לומד אלא איפה שליבו חפץ. מה שמצאנו בדברי הרב קוק שבירר לנו שנפש הדור היא לעסוק לא רק בפרטי תורה אלא גם בכללים ובעניני אמונה זו הבחנה לדור. הרב קוק נתן תרופה לדור. הפניית העורף לתורה לפי דברי הרב קוק נבעה בין השאר ממעוט עיסוק בגדרי אמונה. נפש הדור מאסה בתורה שאינה מבררת את הדברים הנוגעים לחיים. אדם באופן פרטי יכול להיות במצב שהוא לא חש צורך ללמוד אמונה. אולם עליו לדעת שאם הוא עומד להיות מחנך או לבוא במגע עם אנשים הוא חייב להבין את נפש הדור. ובעצם מי לא עומד להיות מחנך הרי כל אחד עומד להיות אבא. לכן ראוי לכל הפחות להיות במידה מסוימת שייך גם לחלקים אלו של התורה.

גם בלימוד אמונה יש דרכים שונות כיצד ללמוד. כל אחד יכול למצוא את הסגנון שמתאים לו וכפי נטיית ליבו. למשל אפשר ללמוד אמונה מתוך עיון בספריו של בעל ה"פחד יצחק". שם הסגנון מתאים גם מי שיש נפש למדנית. גם בזמן שאדם לא נמשך ללמוד אמונה ודאי יאחוז בחלקים אחרים שבתורה ומתוך חלקים או יקבל תאבון ללמוד את שאר החלקים בתורה . וכך כותב הרב קוק באורות התורה (חלק שישי פסקה יג) "יש מוסר פנימי של שקידת התורה, הבא מאהבת האומה וכבודה. איך לא ירצה בן ישראל לדעת את כל תורת אומתו, החביבה והקדושה, לכל פרטיה, עד כמה שידו מגעת באהבה נאמנה. ודרך זה פתח הוא לעסוק בתורה לשמה במובנה הותר נשגב".


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il