ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים תקיעת שופר

הפסק כדי נשימה בין שברים לתרועה

57
שאלה
האם כשתוקעים לאדם יחיד שלושים קולות, צריך לעשות הפסק נשימה בין שברים לתרועה?
תשובה
שלום וברכה. אדם התוקע או שומע רק שלושים קולות, יתקע בלי הפסק נשימה בין שברים לתרועה. מקורות: נחלקו הראשונים האם בתקיעות בסדר תשר"ת, צריך להפסיק בין שברים לתרועה כדי נשימה או שצריך לתקוע את שניהם בנשימה אחת. דעת ר"ת (הובא ברמב"ן ר"ה לד. ד"ה ושוב) שצריך להפסיק כי אין דרך אדם לגנוח ולילל ברצף, ואילו דעת הרמב"ן שם, שיש לתקוע שברים תרועה בנשימה אחת, כיון שהן מכוונות כנגד תרועה אחת. מרן השו"ע (סי' תק"צ ד') הביא דעה ראשונה בי"א ודעה שניה בוי"א, וסיים: "וירא שמיים יצא ידי כולם ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה אחת, ובתקיעות דמועמד יעשה בשתי נשימות". הרמ"א העיר שהמנהג הפשוט לעשות הכל בשתי נשימות. אולם בשער הציון (סקי"ח) כתב שהכרעת השו"ע טובה יותר, שבזה יוצאים לכל הדעות כפי שביאר מרן הבית יוסף. ולכן במקום שאין מנהג יש לעשות כמרן (שו"ע הרב שם ט'), וכן הכריעו למעשה הקצושו"ע (קכ"ט י"ג) והחזו"א (סי' קל"ו סק"ב) ובלוח ארץ ישראל כתב שכן המנהג בארץ ישראל. ומבואר במ"ב (שם סקי"ח) שאין הכוונה שיתקע בלי הפסק כלל אלא שלא יפסיק בכדי שיעור נשימה, ושתי נשימות הכוונה שיפסיק שיעור כדי נשימה. ויש לציין שדעת שו"ע הרב (שם ח'), ששתי נשימות הכוונה, שיש לנשום בפועל בין השברים לתרועה, ואילו מרן החזו"א (שם) סובר דהכוונה שיפסיק קצת פחות מכדי נשימה, ותקיעה בנשימה אחת, היינו בכח אחד בלי הפסק כלל (ובביאור דבריו נחלקו, אם צריך להריע מתוך השבר ממש או שצריך הבדלה בין השבר האחרון לתרועה, עיין תורת המועדים עמ' רצ"ה). וכן כתב בשו"ת אבני נזר (או"ח תמ"ג ה', ותמ"ד כ'). אולם בנידון השאלה, כשמדובר באדם שלא הגיע לבית כנסת ותוקע לעצמו או שומע ממשהו אחר, אין צריך לעשות הפסק נשימה בין שברים לתרועה, כיון שבדיעבד יוצא לכל הדעות בנשימה אחת, אך בשתי נשימות יש אומרים שאינו יוצא אפילו בדיעבד (ראה מ"ב סקי"ז וסקי"ח). בברכה רבה,
עוד בנושא תקיעת שופר

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il