בעל תוקע שניסה לעשות תקיעה ויצא לו שברים ומיד ללא הפסק תיקן לתקיעה, צריך לחזור ולעשות תקיעה?

אם הכל נעשה בנשימה אחת, כיון שאין כאן התחלה וסוף, צריך לחזור ולתקוע עם הפסק נשימה. הרחבה: נחלקו הראשונים במקרה שאדם תקע תר"ת בנשימה אחת, האם יצא ידי חובה כיון שניכר שיש בתקיעה זו קולות שונים, או שלא יצא, כיון שאין כאן לא ראש ולא סוף. מרן השו"ע כתב בסתם: "אם תקע תר"ת בנשימה אחת יצא". והוסיף: "ויש מי שאומר שלא יצא". ולפי כללי הוראה הלכה שיצא. ואכן במ"ב (ס"ק כ"ב) כתב שדעת הגר"א שהעיקר כדעה ראשונה, שיצא ידי חובה, אולם כה"ח (סקל"ט וסקכ"ח) כתב לחוש לסברא אחרונה ולחזור ולתקוע, לחוש לשיטת הי"א במרן, והוא הדין לגבי תש"ת, וכן כתב במאמר מרדכי (פרק ט"ל נ' ונ"ג). ובנידון השאלה, נראה שלכל הדעות יש לחזור, כיון שאין כאן סדר נכון של התקיעות. ומעין זה כתבו הפמ"ג (א"א סק"ט) וערוה"ש (סע' כ') שאם התחיל הבעל תוקע לתקוע ולא עלה לו כהוגן, הכל נחשב רצף אחד וצריך לחזור לתקיעה של אותו קטע. בברכה רבה,