שלום כבוד הרב. מדוע במקרה זה צריך לברך על המרק? מרק שבושל עם ירקות אין ברכתו אדמה?

שלום רב. א. בשאלה הקודמת התייחסנו למרק צלול שלא נימוח בו ירק ואוכלים אותו בנפרד מהסלק והכובה, ולכן יש לברך עליו שהכל, אחרת המרק מוגדר כטפל לעיקר, והוא נפטר בברכת המאכל העיקרי (שער הציון ר"ב ס"ק ס"ו, סדר ברכות הנהנין לגר"ז פ"ז י"ז). אכן יש להוסיף כמה אופנים: ב. מרק ירקות, שיש בו כמה ירקות בודדים והם מוגדרים כ"טפלים" עבורך ונועדו רק כדי ללפת את המרק, יש לברך שהכל על המרק ולפטור את הירקות (שעה"צ שם, מ"ב ר"ח ס"ק כ"ג, מ"ב ר"ה סקי"א, אור לציון י"ד ל"א, וראה וזאת הברכה י"ב ב' שנכון לכתחילה לכוון בפירוש לפטור הירקות שמא אינם טפלים למרק). ג. מרק ירקות שנימוח בו ירקות ונתנו במרק טעם חזק, והירק הוא עיקרי וניכר בטעמו וצורתו, יש לברך על המרק אדמה, אך מרק מירקות שהתרסקו לגמרי ולא ניכר כלל תוארם, ברכתו שהכל (הגר"א ר"ב סקי"א, מ"ב ר"ה סק"י, וזאת הברכה י"ב ד' בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל כיוון שהירק איבד ברכתו הוא הדין חמרק, אולם בקובץ מבית לוי ט"ו עמ' נ"ה כתב שברכתו נשארת אדמה מעת הבישול). ד. לגבי מרק שבישלו בו ירקות ("מי שלקות"), שמבואר בחז"ל שמברכים עליו אדמה, נתקשו הראשונים, מדוע על "מי שלקות" מברכים בורא פרי האדמה ואילו על מי פירות ברכתם שהכל, והרי גם בהם ניכר טעם הפרי. וכתבו הראשונים מס' תירוצים: א). דעת הרא"ש ס' י"ח: שמי שלקות כיון שניכר טעם הירקות במים, נחשבים המים כירק עצמו וברכתם "בורא פרי האדמה", מה שאין כן מי פירות היוצאים על ידי סחיטת הפרי אין טעם הפרי מורגש בהם כל כך ולכן הם נחשבים כזיעה בעלמא. ב). לדעת הרשב"א ברכות לח: מי שלקות, כיון שרוב אכילת הירקות הוא על ידי שליקה לכן מי שליקתם כמותם וברכתם "בורא פרי האדמה", משא"כ מי פירות שאין דרך הפרי להסחט למימיו יש לברך על המשקה שהכל שהרי אין דרכו בכך. מי שלקות, ג). לדעת מהר"ם מרוטנבורג סי' קנ"ד הובאו דבריו במגן אברהם ר"ד סק"ט: מי שלקות, כיון שהמים סמיכים ביותר ויש בהם ממשות מהירק שהתבשל בהם נידונים כירק עצמו וברכתם כברכתו, מה שאין כן מי פירות שאין בהם ממשות ברכתם שהכל. ד). בתש' הרא"ש כלל ד', ט"ו מבואר שרק אם כוונת בישולם היתה בשביל לאכול הירק דין המים כדין הירק בעצמו. להלכה אנו נוקטים שאם חסר אחד מהתנאים הנ"ל מברכים שהכל על המרק. היינו שרק מרק העשוי מירק פרי שהדרך לבשלו ונותן טעם למים ע"י הבישול, ונתבשל גם לשם אכילת הירק וגם לצורך המים, רק אז מברכים על כל המרק כברכת הפרי, ויש שהוסיפו עוד תנאי, שנשארו בפועל ירקות במרק (ראה שו"ע ר"ב י' ור"ה ב', שעה"צ ט"ז, וזאת הברכה עמ' 257, פסק"ת ר"ב אות כ"ה הוסיף עוד תנאים עיי"ש, ועי' בילקו"י ר"ה ה' שפסק נגד ההבנה הפשוטה בשו"ע, כיון שחשש לשיטת הרא"ה והריטב"א שדוקא שיש במים גם מהירקות עצמן נאמר מי סילקא כסילקא ולשיטתם אם המים ללא ירקות ומברך בפה"א הוי ברכה לבטלה ולכן יש לחוש לשיטתם מדין סב"ל, וכ"כ האורל"צ וכה"ח, הוב"ד בס' וזאת הברכה עמ' 258). בברכה רבה,