ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה שאלות כלליות

דיני ארון קודש הבנוי כחדר

הרב נועם דביר מייזלסי"א תשרי תשפ"א
7
שאלה
שלום כבוד הרב רציתי לשאול מה דינו של ארון קודש הבנוי כחדר שמונחים בו ספרי התורה א. האם מותר לדרוך על רצפה של כזה ארון קודש? ב. האם מותר להפנות גב לספרים כשיוצא על מנת לסגור את דלתות הארון? בברכת גמר חתימה טובה
תשובה
שלום וברכה. א. מותר לדרוך בריצפה זו כדי להוציא ולהכניס ס"ת וכיוצא בזה, ואין בזה כל חשש. ב. כיון שהספרים נמצאים מעל עשרה טפחים, אין איסור להפנות את הגב, אולם ראוי לצאת כשהפנים לכיוון הארון. מקורות: א. ארון קודש הבנוי כחדר או הבני בתוך חומת בית כנסת, אין קדושתו חמורה כדין ארון הבנוי כארגז סגור, וכפי שכתב רבנו הרמ"א (קנ"ד ג'): "יש אומרים שלא מקרי ארון קודש אלא אם הוא כמין ארגז, שאינו עשוי רק לכבוד התורה, אבל ארון הבנוי בחומה לשמירה, לא מיקרי תשמיש קדושה". וכל שכן שאין בריצפה דין של הארון, ומותר לכתחילה לדרוך בה לצורך הארון. ב. מרן השו"ע (יו"ד רפ"ב א') פסק שאסור לאדם להפנות גבו לספר התורה אלא אם כן גבוה ממנו עשרה טפחים. ויש פוסקים שהחמירו שהספר תורה צריך להיות יותר גבוה מראשו של אדם (ט"ז סק"א וופת"ש סק"ב בשם החוות יאיר). ובשו"ת יחוה דעת (ח"ג סי' י"ט) השיג על המחמירים, והביא את דברי הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' ע"ח) שלמעלה מעשרה טפחים הספרים "חלקו כבוד לעצמם ואין שום איסור לכהנים שאחוריהם אל היכל הקודש בשעת נשיאות כפיים, וכן נתפשט המנהג" . גם לדעת הט"ז (שם) כתב שאין איסור במה שהרבנים נוהגים לעמוד ולדרוש ואחוריהם להיכל, כיון שהס"ת מונח בארון הקודש נחשב לרשות אחרת, וכל הצורך בעשרה טפחים הוא כשהספרים אינם מונחים בארון. ועיין במג"א (סי' ר"מ סקי"ט) ששיעור גודלו של כלי שיחשב רשות בפני נפרדת הוא, כשמחזיק מ' סאה, היינו אמה על אמה בגובה ד' אמות. ולכאורה הט"ז סותר עצמו, שכתב באו"ח (סי' ק"נ סק"ב) בשם הלבוש שגנאי לשבת באופן שיהיו אחוריהם אל ההיכל. והנה הפמ"ג (או"ח משב"ז סו"ס ק"נ) תירץ, שהט"ז ביו"ד שהתיר להפנות את הגב, מדבר כשעושים כן באופן ארעי, אבל לשבת בקביעות בצורה כזו, זהו גנאי שיהיו אחוריהם להיכל. וביחוה דעת (שם) הסתייג מהחילוק הנ"ל, וכתב שאע"פ שס"ת גבוה ונחשב ברשות אחרת, מכל מקום יש בכך גנאי ואין לעשות כן לכתחילה אלא אם כן עושים זאת משום כבוד הציבור, כגון כהנים וזקנים ורבנים הדורשים, ועיין שם שהביא בשם השערי אפריים (פתחי שערים ג' ו') שאף שנהגו רבים וגדולים להקל בכך, זה רק מי שדורש ואין כוונתו חלילה לכבוד עצמו, אחרת ענוש יענש על שמיקל ראשו כלפי הקודש, ע"כ. ולכן אם הספר תורה בתוך ארון וגבוה עשרה טפחים, אפשר להקל לצורך, כגון לדרוש לציבור או לצורך מצוה כגון ברכת כהנים וכדומה. וכל שכן אם קומת האדם נמוכה מגובה הס"ת. ובנידון השאלה שהארון עשוי כעין חדר, אם הספרים מונחים מעל עשרה טפחים וכל שכן אם הם מכוסים, אפשר להקל להפנות את הגב לצורך אולם לא באופן קבע, ולגבי הוצאה והכנסה של הס"ת אם אפשר ללכת שפניו כלפי הס"ת מה טוב, ואם לא יעשה כן בזריזות, ואין בכך איסור כיון שנעשה לצורך. בברכה רבה,
עוד בנושא שאלות כלליות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il