ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב תורה, מחשבה ומוסר שאלות על ה'

הכרת הטוב לה’

הרב אלישיב קפקהז מרחשון תשפ"א
20
שאלה
שלום וברכה! יש לי מס שאלות על הצורך להכיר טובה לה. בעל חובות הלבבות מעמיד את החובה לעבוד את הקב”ה על החובה להכיר לה’ טובה. תורף דבריו הוא שהקב”ה כי הוא דואג לכל מחסורנו, הגשמי והרוחני, והוא עושה זאת עבורנו במכוון. מכיוון שכך, מוטלת עלינו חובה מוסרית להכיר לו טובה על כך, כמו גם כלפי כל מי שגומל עמנו טובה. זוהי הכרת טובה שעיקרה הוא הדדיות ומחויבות כלפי מי שנותן לנו דבר מה ופועל למעננו. הרמב "ן אף כותב שעלינו להכיר טובה לקב”ה על עצם הבריאה (ולא רק על הטובות שהקב”ה גמל וגומל עמו). [רמב"ן על הפס הלא הוא אביך קונך] ויש לי מס קשיים עם תפיסה זו: 1. יש לא מעט רוע וסבל בעולם גם בימים כתיקונם. האם נכון שכל יהודי קיבל מהקב”ה יותר טוב מאשר רע? האם נכון שכל אחד מאתנו אמור להודות לקב”ה על כך שברא אותו? אני כלל לא בטוח שכל יהודי יענה על שאלה זו בחיוב, הרי אמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא 2.האם גמילות החסד של הקב”ה כלפינו כרוכה במאמץ כלשהו מצדו? גם אם לא צריך מאמץ על מנת שנצטרך להכיר טובה, האם זה מחייב מסירות נפש כפי שנדרש מאיתנו בעקבות הכרת הטוב לה? 3 כל הטוב שהקב”ה גומל עמנו נדרש לנו רק מפני שיש לנו חוסרים וצרכים, שגם אותם הוא ברא בנו. האוויר לנשימה נדרש לנו רק מפני שנבראנו באופן שבלא אוויר לא נוכל לחיות וכו. לא ביקשנו את זה 4. האם בכלל ניתן להגדיר חובה להכיר טובה כלפי מי שברא אותנו? לו הוא לא היה בורא אותנו, לא היו לנו צרכים, וממילא גם לא היתה משמעות לקשיים או לתועלות שקיבלנו ממנו נוסף על כך. כמו כן עצם העובדה שהוא ברא אותנו מחייבת אותו מבחינה מוסרית לדאוג לנו. האם זו אינה תוצאה מוסרית אלמנטרית של עצם היותו בוראנו ושאנחנו ברואיו?
תשובה
בס"ד שלום וברכה, ככלל עבודתנו את רבש"ע נועדה עבורנו, להעלות אותנו ברמתנו המוסרית והרוחנית. גם עניין זה של הכרת הטוב אינו בשביל ה' אלא בשבילנו. הפסוק שהבאת אומר כי הוא א ב י ך קנך. מה הדימוי לאבא שיצר אותך? דמיין לעצמך ילד קטן המקבל טובות רבות מאביו, והילד פשוט לוקח והולך. אבא נורמלי מחנך את בנו ואומר לו: "מה אומרים?? תודה". וכי כל כך קריטי לאבא הפרגון הזה?! אלא לילד זה חשוב ללמוד שלא הכל ברשותו, לא הכל מגיע לו, הוא חסר וזקוק לעזרת והשלמת אחרים. חינוך זה מגדל את הילד להיות מוסרי וערכי יותר. כך הוא ביחס של כל אחד מאיתנו לרבש"ע, אנו קטנים, ולעיתים האדם ובפרט הטכנולוגי מדמיין לעצמו כאילו העולם כולו ברשותו, והוא מסוגל לעשות בו כרצונו. וממילא אופי הנפשות הנבנות לאורך זמן ממבט שכזה הוא של גאווה ואנוכיות שרק תתבע מאחרים. בוודאי שצריך להכיר טובה גם אם השני לא מתאמץ, וכן הכרת הטובה צריכה להיות מוערכת מצד הנותן הראשון, לא מצד המקבל. אם כהכרת הטוב לחבר תקנה לו שוקולד חלבי, זה נהדר, אך אם הוא אלרגי ועבורו זוהי סכנת מוות, חפש אופן אחר להכיר טובתך. עשיית רצון ה' היא הדרך בה אנו מבטאים את הכרת הטוב שלנו כלפיו. החסרונות שבנו נועדו עבורנו כדי שנוכל להשתלם ולהשתכלל ולא נהיה כבהמות שנשארים באותה רמה כל חייהם. וזה עומק דברי חז"ל שמברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה. כיון שגם הרעה, הקושי והנסיון הוא בעומקם של דברים - לטובתנו. העניין בזה שלא בקשנו - אתה צודק, אך אם נשתמש בביטוי השגור בפי רבים 'אנו חיים אחרי המבול'. אנו כבר כאן ואנו מנסים להבין את פשר חיינו. ומשמעות החיים נמסרה לנו בתורה. וכעת, אם נהיה כנים, רוב מוחלט של האנשים חפצי חיים. גם אם תספור את כל אותם אלו שבאמת עברו על האיסור הנוראי של איבוד עצמי, הם לא מגיעים לאלפית האחוז, ואף פחות מזה. דהיינו, עם כל הקשיים והאתגרים בני האדם אוהבים את חייהם ושואפים רק למצות אותם יותר ויותר. האם לא צריך להודות על זה? האם לומר בראת אותי משמעותו (בסלנג) 'דפקת אותי'?? מה שחז"ל אמרו 'נח לו שלא נברא משנברא' מסביר הרב קוק (עין איה א, סא) שחיי אדם שתכליתם מסתכמים בדרישה לחומריות אכן עדיף שלא יהיו, שכן להרבה אנשים יהיה יותר סבל מהנאה חומרית. אך מהצד הנשמתי, המדרגה הרוחנית של האדם - טוב לו שנברא. 'יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא'. אדם שחייו הרוחניים עשירים ומלאים, משפיע גם על חיי החומר שלו, מסתפק במועט ושמח בזה. תודה על שאלתך, בהצלחה רבה,
עוד בנושא שאלות על ה'

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il