ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה מקום התפילה

תפילה ברחוב שהוצף במי ביוב והתייבש אך רישומן ניכר

18
שאלה
שלום הרב, במרכזו של רחוב המשמש כמקום של מניין רחוב קבוע (עקב מגבלות הקורונה), שולי הכביש הוצפו במי ביוב בעלי ריח רע מאד. כעבור יום, המים התייבשו וחדל הריח, אך רישומם של מי הביוב עוד ניכר שם. האם מותר לשוב להתפלל במקום זה? אשמח אם הרב יוכל גם לנמק בקצרה ולציין מקור . תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה! המשנה ברורה סימן עו' ס"ק כ' כותב בענין ק"ש במקום שיש בו קיא: כתב בחידושי רע"א בשם הנזירות שמשון דא"צ להרחיק ממה שהאדם מקיא אף שהוא מאוס: עוד כותב השולחן ערוך בסימן פו' סעיף א' : מים סרוחים, או מי משרה ששורין בהן פשתן או קנבוס, צריך להרחיק מהם כמו מן הצואה. לצירוף הנ"ל ניתן להוסיף את דברי מרן בדין צואה יבשה בסימן פב' סעיף א' : שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן פב סעיף א צואה יבשה כ"כ שאם יזרקנה תתפרך, הרי היא כעפר ומותר לקרות כנגדה, והוא שלא יהיה בה ריח רע. ובסעיף ב' שם כותב מרן : מי רגלים שנבלעו בקרקע, אם היו מרטיבין היד אסור לקרות כנגדם.וי"א דאינו אסור רק בטופח ע"מ להטפיח, ויש לסמוך ע"ז. לאור כל המקורות לעיל ניתן לסכם ולומר שיהיה ניתן להתפלל במקום שציינת עפ"י התנאים הבאים : 1.שאין ריח רע יוצא מן מי הביוב(משמע שביום שיש ריח רע מן הביוב אסור להתפלל שם) 2.המים התייבשו כך שאין בהם כמות של טופח ע"מ להטפיח. על אף האמור לעיל כמובן שיהיה טוב ונכון להרחיק מהמקום הנ"ל ד' אמות לכל הפחות.
עוד בנושא מקום התפילה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il